קמטים

אָמְרוּ לָךְ שֶׁקְּמָטִים
קְמָטִים אוֹתָךְ יַסְגִּירוּ
יַסְגִּירוּ אֶת גִּילֵךְ
אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה

וְלָךְ זֶה לֹא אִכְפַּת
מָה אֲנָשִׁים יַגִּידוּ
הַגִּיל שֶׁלָּךְ גָּלוּי
אֵינֶנּוּ סוֹד כָּזֶה

הֵם יְסַפְּרוּ הַאִם
צָחַקְתְּ בְּרֹב שְׁנוֹתַיִךְ
הַאִם נָתַתְּ חֵרוּת
לַצְּחוֹק לְהִתְגַּלְגֵּל

הֵם יְצַיְּרוּ קַוִּים
בְּזָוִיּוֹת עֵינַיִךְ
כְּמוֹ אֶת סִפּוּרֵךְ
בָּאִים פֹּה לְגוֹלֵל

וְאִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל
הָיִיתְ קְמוּצַת שְׂפָתַיִם
זוֹעֶמֶת בִּשְׁתִיקָה
שׁוֹרֶקֶת כַּעֲסֵךְ
הֵם יְצַיְּרוּ קַוִּים
מֵעַל לְשִׂפְתוֹתַיִךְ
כְּאִלּוּ הֶחָרוֹן חַיָּב לְהִמָּשֵׁךְ

וְאִם מַבָּט זוֹעֵף
עָטִית בְּלֵילוֹתַיִךְ
טְרוּדָה בְּמַחֲשָׁבוֹת
שֶׁלֹּא נָתְנוּ לָךְ מְנוּחָה
יוֹפִיעַ אֲנָכִי
חֲרִיץ בֵּין גַּבּוֹתַיִךְ
וִיסַפֵּר לַכֹּל
הָיִית אִשָּׁה קְשׁוּחָה

קַוִּים כִּרְגָשׁוֹת
שֶׁחֲצוּבִים בְּסֶלַע
שִׂמְחָה וְגַעְגּוּעַ
עֶלְבּוֹן וְאַכְזָבָה

הֵם יְסַפְּרוּ הַכֹּל
הַמְרָאָה לֹא מְשַׁקֶּרֶת
בָּאֶמְצַע הַחַיִּים

הַכֹּל פָּשׁוּט נִגְלָה
הַכֹּל שָׁם מִתְבָּרֵר
אַתְּ כְּבָר לֹא נִסְתֶּרֶת
כְּאִלּוּ לְעָבָר
לֹא נִתֶּנֶת מְחִילָה