אֵיךְ לוֹמַר שֶׁכָּל הִתְעוֹרְרוּת הִיא הֶלֶם.
כָּל פְּקִיחַת עֵינַיִם – חָרִיץ הָלוּם לָאוֹר.
אֵיךְ לוֹמַר אֶת הַפְתָּעַת הַנְּשָׁמָה –
אֲנִי לֹא בַּגּוּף, אֲנִי כֵּן בַּגּוּף – אֲנִי גּוּף.
כָּל תָּא עוֹמֵד תַּחַת כֹּבֶד הָעוֹלָם.
אֵיךְ לוֹמַר שֶׁבֹּקֶר אַחַד הַקִּיּוּם לֹא סָבִיר,
לֹא מְשַׁכְנֵעַ, לֹא הַשְׁקָעָה בְּטוּחָה.
וְאָז אֵיזֶה פֶּרַח אָדֹם וְהַשָּׁמַיִם זֹהַר,
וְאָז חִבּוּק אוֹרוֹת שֶׁמִּתְאָרֵךְ עוֹד רֶגַע
וְהַגּוּף הוּא פֶּרַח אָדֹם וְעָלֶה נוֹפֵל.
אֵיךְ לוֹמַר שֶׁכָּל הִתְעוֹרְרוּת הִיא הֶלֶם,
אֵינְסוֹף שֶׁמִּתְגַּשֵּׁם בִּבְשַׂר הַחֹמֶר,
בְּרַכּוּת שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ בְּכָל הָעוֹלָם.
וְכֹבֶד הָעוֹלָם וְהָעוֹלָם רַכּוּת עוֹלָם.