וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד, הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ
וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק
(קהלת ד, יב)

תִּרְאֶה,
הִצְמַחְנוּ קְרוּם עַל הַשְּׂפָתַיִם
כְּדֵי שֶׁלֹּא נִכְאַב מִדַּי,
כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ
פָּחוֹת.

אֲבָל הָעֵינַיִם מְדַבְּרוֹת
גַּם כְּשֶׁהַפֶּה שׁוֹתֵק
הָעֵינַיִם מְבַקְּשׁוֹת
שֶׁהַחוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ לֹא יִנָּתֵק –

יֵשׁ בָּנוּ עוֹד כּוֹחַ
לִבְטֹחַ

לְהַרְגִּישׁ אֶת הָרוּחַ
מַמְרִיאָה
אֶת הָרֵאוֹת

לְהִתְרָאוֹת
עִם עַצְמֵנוּ
וְעִם הַבָּאוֹת

מתוך הספר "צדו המואר של הירח", עורכת: צביה ליטבסקי; הוצאת פרדס (2023).