לדבר גלויות על מוגנות

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה אינפורמטיבית זו מבקשת להנגיש בצורה מהירה ופשוטה מקורות מגוונים עבור אלו המבקשים.ות ללמוד וללמד, לדון ולקיים שיח משמעותי, להיפגש עם התוכן המורכב הקיים בטקסט ואף לקיים טקסים או תפילות לשם התמודדות ותיקון קהילתי ו/או אישי.

רשומה שהתפרסמה בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: ״...התורה, היא יומן קולקטיבי על טראומה והחלמה. יומן שכתבו האבות והאמהות שלנו. היא משלחת עדות להריסות האדם ולזוהר שבאדם. לכן שפת התורה כמו שפתם של הנפגעים... היא עדות שבורה ועמוקה. שפת התורה ובעקבותיה שפת התפילה הן שפות-קודש כי הן משוחחות עם האדם במקום שבו נשברו ונגמרו לה / לו המילים...״

הִנְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בְּכָל לְבָבֵנוּ לִשְׁמֹעַ עֵדוּת נֶאֱמָנָה וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנֵינוּ לְמִשְׁמֶרֶת.

שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת חֶמְלָה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ נִהְיֶה עֲרֵבִים זֶה בַּזֶּה.

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל חרמות.

Therefore, Compassionate One Reveal our torment to the world and for all time And from one end of the earth to the other May the silenced voices utter:

רוֹאָה אֶתְכֶן יוֹרְדוֹת מִטֶּנְדֵּרִים לְבָנִים / מַשְׁאִירוֹת מֵאֲחוֹר גּוּף דָּרוּךְ / עוֹר מִצְטַמְרֵר לְמַגָּע לֹא רָצוּי

ד"ר דבורה לדרמן דניאלי כותבת על התפקוד האמהי בזמן משבר, לאחר השביעי באוקטובר. כיצד ניתן להחזיר תחושת מוגנות, ואיך לקום מהשבר.

נִסּוּ לְהַרְגִּיעַ, לְמַלֵּא אֶת הַחֹרִים, / כְּשֶׁבַּחוּץ הַפְגָּזוֹת מַרְעִידוֹת אֶת הָאֲדָמָה.

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי. / אַחַר כָּךְ הִכְרִיחוּ אוֹתִי / לְתַקֵּן אֶת הַגִּרְסָה. / הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר.

אֵיךְ יָכוֹל כִּוּוּץ לִהְיוֹת / וְלֹא לְהִוָּדַע.

אַף פַּעַם זֶה לֹא עוֹרֵר בְּךָ חֲשָׁד? / כַּמָּה פְּעָמִים זֶה קָרָה? / אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר?

חָשַׁבְתִּי, מֻתָּר לִפְעָמִים לֹא לַחְשֹׁב. / סְפֵקוֹת שֶׁהָיוּ בִּי הִתְחִילוּ לִנְשֹׁב, / בָּעַרְתִּי, הָפַכְתִּי קָרְבַּן חֲגִיגָה.

קִירוֹת הַגֶּבֶס הַדַּקִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ דַּרְכָּם / בֶּכִי אוֹ צְחוֹק אוֹ נְחִירוֹת לַיְלָה, / לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי רַעַשׁ הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה.

הַאִם אֵלֶּה יָדַי שֶׁלִּי / שֶׁנָּגְעוּ לָרִיק, אוֹ יְדֵי זָר / שֶׁזָּרְעוּ בֶּהָלָה?

בָּטַחְתִּי בָּעֲרָפֶל. / הִרְגַּשְׁתִּי כְּמַשְׁפֵּךְ שֶׁאֵין / שׁוּם פֶּרַח שֶׁרוֹצֶה בּוֹ.

כָּעֵת אַתְּ מְלַמֶּדֶת אוֹתִי. / מִלִּים / שֶׁהִקְפַּדְתִּי לִשְׁכֹּחַ

בעצה אחת שמעון ולוי החליטו לקחת את הפגיעה של אחותם ולעשות בה כטוב בעיניהם. מהטקסט ניתן ללמוד כי הם התעלמו לחלוטים מדינה ומהשבר שלה והתרכזו בכאב הפרטי שלהם. הם לא חשבו אף לרגע אחד, להיכנס אל דינה בדחילו ורחימו, לשבת מולה להישיר אליה מבט ולהיות איתה שם בכאבה.

שיחה גלויית עיניים עם יונינה פלנברג על מוגנות ושערי פגיעה, טיפול והתמודדות עם טראומה, ועל האתגרים החדשים שעלו בעקבות השבעה באוקטובר.

שירה, תפילות, מחשבות וכוונת הלב האגודים בחוברת שליוותה את ההתכנסות שהתרחשה ביום חמישי, י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד 30.11.2023 ערב שבת וישלח. בלילה שלמחרת שוחררו החטופות והחטופים הראשונים. ומכוות האש - לא פגה. והלב - עוד לא נרגע. התכנסות זו באה לחזק כל נפגעת ונפגע מתקיפה מינית. בכל זמן. וגם במתקפת השבעה באוקטובר. כך הבענו את דאגתנו, כך שלחנו את תמיכתנו ואהבתנו.

האחריות הקהילתית והלאומית שלנו היא לתמוך בשורדות ושורדי התקפת הטרור המיני של חמאס, ומוטלת עלינו החובה לפעול במגוון מישורים לקדם את ההחלמה והריפוי שלהם

פסית שיח משתפת במחשבותיה על דינה בזמן הזה: ״התחלת הריפוי היא כאשר מאפשרים לנפגע להחזיר את השליטה לידיו. לדינה זה לא התאפשר. לא שכם ולא אחיה אפשרו לה להחזיר את השליטה על חייה ולהשמיע את קולה״.

אורי שרמן קנוהל על התביעה הערכית לעסוק בחוסר ובמעשי פגיעה המופיעים בטקסט המקראי בכלל ובסיפור דינה בפרט. תיאור המעגל הטראומטי, השיח הדיכוטומי הנובע מטראומה ודיון בשאלה: איך לדבר את הטראומה?

מקומה של דינה נפקד בפרשת וישלח, אך על ידי קריאה מחודשת בפרשה, אפשר להנכיח אותו מחדש. הנה כמה מהדברים שהיינו רוצים להגיד לה