וּבַלַּיְלָה הַהוּא הָיְתָה חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה וְיָרֵחַ / שֶׁל חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן: דִּבּוּר זֶה שֶׁהוּא מִצַּד הַחֹשֶׁךְ / יֵשׁ בּוֹ מִלִּים אֲבָל אֵין בּוֹ נֶחָמָה

אֵינוֹ חָשׁ בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַמְּלַטְּפוֹת אֶת שְׂפָתָיו / בִּנְשִׁיקוֹתֵיהֶן הַצּוֹנְנוֹת, / כְּאִלּוּ הֶעָתִיד פָּתוּחַ וְהַבִּדּוּד לֹא יִמָּשֵׁךְ / לָנֶצַח, וְהוּא יִמְצָא אֶת חֵרוּתוֹ תּוֹךְ יוֹם,

בְּמַהֲלַךְ חַיֵּינוּ חָשַׁבְנוּ אֶלֶף פְּעָמִים עַל דְּרָכִים לַחְזֹר / לַכְּלוּם הַפָּשׁוּט שֶׁהָיִינוּ.

וַאֲנַחְנוּ, / נֶאֱסָפִים יַחְדָּיו לְגוּשֵׁי סֶלַע מִתְפּוֹרְרִים / הוֹפְכִים לְחֹל

"אַתְּ צְרִיכָה מַשֶּׁהוּ מֵהַמַּכֹּלֶת לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא?" / "אֵין צֹרֶךְ. יֵשׁ לָנוּ הַכֹּל"

כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מָלֵא אֲנִי שׁוֹאֶלֶת, / כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹקֵן, תְּשׁוּבָה מִתְקַבֶּלֶת.

אָדוֹן לְעַצְמוֹ עַכְשָׁו לִשְׂרֹט אֶת חָטְמוֹ, / אֶת עֵינוֹ הַסּוּמָה.

אֲנִי בְּדָיָה סַסְגּוֹנִית / בְּמוֹחוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ

אַתָּה חָסֵר / וְחָסֵר / וְלִבִּי שֶׁיָּצָא אָז אֵלֶיךָ / נִשְׁאָר לָכוּד לָקוּי / בִּזְנַב יָרֵחַ / נָגוּס / מַה טַּעַם בְּיָפְיוֹ הַמְהַפְּנֵט

תָּאִים תָּאִים טוֹבִים תִּהְיוּ, תָּאִירוּ / בְּסֵדֶר נָכוֹן בַּאֲפֵלַת הָגּוּף, / בְּזֹהַר שֶׁמִּן הָעוֹלָם הַזֶּה

רָצִיתִי לָלֶכֶת עַל הַיָּרֵחַ / וְלַעֲשֹוֹת נִסּוּיִים בֶּחָלָל / רָצִיתִי לָדַעַת אֵיךְ זֶה לִצְעֹד / בְּלִי כֹּחַ מְשִׁיכָה בִּכְלָל.

הצעה למשתה גמילה מהנקה מאת טלי"ה - טקסים לנשים יהודיות.

איך, איך מכולם ידעו לשלוח לך אותו, ולשלוח לו דווקא אותך. שאתם בדיוק, שני חלקים של אותה נפש. אתם בית בבנייה, פרויקט באמצע התהליך

וּפַּחַדְתִּי מֵהַנְּסִיעָה שֶׁתִּהְיֶה בַּחֹשֶךְ, שֶׁתִּצְעֲקִי וְלֹא / מִתּוֹךְ חֶבְלֵי הַלֵּדָה תִּצְעֲקִי זְהִירוּת בַּפִּתּוּל, תָּאֵט