את ברכת "מי שברך" הבאה כתבה רתם אלדר היבש לעצמה ולמשפחתה, לאחר הלידה של דרור בתה הקטנה בתקופת הקורונה. רתם מצאה עצמה מתמודדת עם הפער שבין חווייתה במניין שכונתי ואינטימי, לבין חווייתה במניין בית הכנסת הפורמלי – בו התרחש טקס קריאת השם בעקבות הסרת ההגבלות. הרצון לתחושה שלמה וקרובה יותר למעמד, הולידו ברכה אישית זו.
את ברכת "מי שברך" הבאה, כתבתי לעצמי ולמשפחתי אחרי הלידה של דרור הקטנה.
דרור נולדה בתקופה שהילדים חזרו למסגרות לאחר השהייה בבית בעת הקורונה. כשהחלטנו לקרוא לה בשם חשבנו לאסוף שוב לצורך זה את המניין השכונתי וכך גם להרגיש טקס ביתי יותר. בדיוק באותו היום חזרו להתפלל בבתי הכנסת ויצאנו כולנו מוקדם בבוקר אל המניין הראשון שהתקיים בבית הכנסת של היישוב, לאחר תקופה ארוכה שבית הכנסת היה בתרדמה. כמובן שהיה מאוד מרגש לתת את השם דרור באירוע "היסטורי" כזה, אך בו זמנית הרגשתי גם אכזבה מהיותי אישה המביטה על הטקס לבדי מבעד לווילון. להיות שייכת לא שייכת. במיוחד לאחר תקופה ארוכה בה היינו כל הזמן כתא משפחתי מאוחד וחווינו יחד חוויות משותפות.
שכן מהמניין המשתף, הציע את הרעיון לכתוב "מי שברך" מקורי. הרעיון התאים לי ועזר לי להרגיש שלמה יותר ושותפה יותר. בחרתי לפרסם את התפילה האישית במסגרת "נחוגה" מתוך רצון לשתף בה נשים נוספות ובמחשבה שהתפילה תוכל לשמש בטקסי שמחת בת נוספים.
מי שברך לדרור
מִי שֶׁבֵּרֵךְ אֶת אַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּצִפִּיָּה סַבְלָנוּת וּצְחוֹק,
מִי שֶׁבֵּרֵךְ אֶת יִצְחָק וְרִבְקָה בְּאַהֲבָה וּבְכֵנוּת, בְּהַעֲלָמַת הָעַיִן וּבְשִׁלּוּחַ הַקֵּן,
מִי שֶׁבֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב רָחֵל וְלֵאָה בֶּאֱמוּנָה, בַּקַּבָּלָה, בַּהַשְׁלָמָה, בְּהַעֲבָרַת הַשַּׁרְבִיט וּבַזִּקְנָה –
הוּא יְבָרֵךְ אֶת אִישִׁי וְאוֹתִי בְּכָל אֵלּוּ,
וְיִתֵּן לִדְרוֹר הַקְּטַנָּה וּלְאַחֶיהָ בַּיִת, לִהְיוֹת בּוֹ חָפְשִׁיִּים לִלְמֹד בְּאַהֲבָה
וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִשּׁוּרֵיהֶם בְּחֶסֶד, לְהִתְבָּרֵךְ וּלְבָרֵךְ אוֹתָנוּ.
בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא נִקְמֹץ כְּנָפֵינוּ, וְנִשָּׂא פָּנֵינוּ לְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנָה.
תִּזְכֶּה הִיא וְאַחֶיהָ, לָשֵׂאת בְּרָכָה וְנַחַת שֶׁל קַבָּלָה בְּעוֹלָמְךָ הַפִּלְאִי,
שֶׁדְּרָכִים בּוֹ פְּתוּחוֹת וּזְרוּעוֹת בּוֹ פְּשׁוּטוֹת,
לְקַבֵּל תְּעוּפוֹת וּתְעוּקוֹת וּתְפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְרָחוֹק
וְנֶאֱמָר אָמֵן.
***
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי
- תפילה לאישה לפני לידה – תהילה אזולאי שאול
- חגיגות לידה : ברית הבן וברית הבת – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי
- הצעה לטקס ברית הבת (שמחת וזבד הבת) – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי
- שבע ברוכות לשמחת הבת – רחלי עמיצור-איצקוביץ
- ברית מילים : "ועל לבם אכתבנה" – אפרת גרבר-ארן
- פיוט להולדת בת – רחל אילון כוכבא
- "וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ" – על מתן שמות – שרה פרידלנד בן ארזה
- משא היהודיה הנודדת בין 'בְּרִיתָה' ל'זֶבֶד' – הרב[נית] לאה שקדיאל
לקריאה נוספת:
- לידה והולדה בחסידות: קריאות מגדריות – ציפי קויפמן ז״ל
- הולדת הבת במקורות היהדות – רן חורי
- ברכת הטוב והמיטיב בלידת בן ובת – הרבנית חמוטל שובל, כתב העת ״דרישה״
