אחרי מהפיכת המידע שהפכה את הידע ברשת לנגיש ולא מוגבל, לא פשוט לדעת שמה שאנחנו קוראים הוא מהימן ונכון. גם אם מידע הוא רציני ומעמיק – עולה השאלה כיצד נוכל ליישם אותו בחיים שלנו.
האפשרות של חיפוש מידע באינטרנט באופן מהיר ונגיש נכנסה לחיינו לפני כעשרים שנה והיום היא נראית כמעט מובנת מאליה. האינטרנט הוא ספריה וירטואלית ענקית. עדות לכמויות המידע האדירות שניתן למצוא ברשת אפשר לראות בכארבעה מיליארד חיפושים מתבצעים במנוע החיפוש של גוגל בכל יום.
בעולם בו הנגישות שלנו למידע היא בלתי מוגבלת, כשיש שאלה, בכל תחום אפשרי, ברירת המחדל שהפנמנו היא לפנות למנוע החיפוש של גוגל או למה שאנחנו תופסים כחכמת-ההמונים בפייסבוק. בחירה זו שונה מן ההרגל הוותיק לפנות אל הספרים הכתובים ואל דמויות שמהוות סמכות של ידע והכרעה. יש שיבחרו להתמיד ולהישען על ספרים ועל דמויות מלומדות ויש שיבחרו במודע או כחלק מן העידן בידע הנגיש באמצעות האינטרנט. ההרגל החדש במובנו ההיסטורי מעורר דיון על אודות היחלשות מקור הידע והסמכות או על שינוי הפנים של מושגים אלו. הדיון התעורר עם הפיכת האינטרנט לכלי ששמיש בידי המונים ומאז מתקיים באופן תמידי לצד הכרה בהתרחבות הדמוקרטיזציה של הידע וריבוי הקולות שיכולים להישמע בכל שיח.
לצד שמחת הנגישות למאגרי מידע או להנגשות אחרות דרך המרשתת, קל לשכוח לפעמים שלא כל תחומי הדעת באינטרנט שקולים זה לזה. אחד התחומים הדומיננטיים בחיפושים בגוגל, למשל, מכונה בתימצות בראשי תיבות YLYM, שמשמעם הוא: "החיים שלך או הכסף שלך" (Your Life or Your Money). כלומר, גישה לאינטרנט כדי לדעת משהו על החיים בכלל או על התחום הפיננסי. ההנעה הזו אל חיפוש מידע באינטרנט ידוע למי שעוסקים ביצירת תוכן עבור מרחב זה. ההנחה היא כי כניסה לחיפוש באינטרנט נובעת בדרך כלל מחיפוש אחר מענה שרלוונטי עבור סוגיות חיים הנוגעות ישירות בחייהם הפרטיים של הקוראות והקוראים. לכן, נהוג לכלול בין הנושאים שמופיעים תחת מושג ה-YLYM מידע רפואי (לרבות רפואת הנפש ותזונה), מידע פיננסי ומידע משפטי;
הנושאים שנכללים תחת ההגדרה של מושג ה-YLYM הם הנושאים שיש להם השפעה ישירה על איכות החיים של המחפשים או על המצב הכלכלי. ככאלה הם עשויים להוביל להחלטות משמעותיות על חיי הקוראים. מהפיכת המידע וכמות המידע האינסופית הקיימת ברשת מטילה עלינו כקוראות וכקוראים אחריות גדולה. עלינו לברור מתוך השטף הגדול של המידע מידע אמין ורלוונטי שיוכל לעזור לנו לקבל מענה לשאלה שחיפשנו ולהותיר אותנו עם תשובה שנכון שתתקבע בתפיסותינו, זכרוננו ובחיינו.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
כלים לבדיקת מהימנות של מידע באינטרנט
לצד המבט החיובי ביחס לתפוצת הידע, נגישותו והתרחבותו, מתקיימת שאלת המהימנות של התכנים המגיעים באמצעות האינטרנט. כקוראים נשאל את עצמנו באופן תמידי איך אפשר לדעת שהמידע שמופיע בכל אתר אינטרנט הוא מידע אמין.
גם אנחנו במגזין גלויה עסוקות בשאלה זו ובשאלות נוספות המסתעפות מן הסוגיה של תפוצת הידע, מהימנותו ואופן הנגשתו. מאחר שהתכנים באתר נגישים לכל ומתייחסים לנושאים בעלי משמעות קריטית בחיי הזוגיות, ההלכה והמיניות – אנו מתאמצות לקיים מחקר מקדים ולימוד של כל תחום עליו אנו כותבות או מפרסמות בשם הגלויות שבאתר. אנו מקפידות להתייעץ עם דמויות מקצועיות רלוונטיות ולעבוד כצוות על מנת להנגיש ידע מהימן ולהימנע משגגות. עם כל זה גם את המידע כאן באתר צריך לקחת במידה ולהשליך ממנו לחיים עצמם בזהירות ובמתינות ובאחריות. תודעה זו של פרספקטיבה ביחס לקריאת תוכן רלוונטית לכל אתר ואנו חפצות שעם תודעה זו תקראו גם באתר זה ובמידת הצורך תפנו אותנו אל שגגות בתוכו.
באופן מעשי, אנו מבקשות להציע להלן קריטריונים שעשויים לסייע בבחינת מהימנות מידע בכל אתר אינטרנט שהוא:
קריטריון ראשון – בעלת השמועה: דרך טובה לבדוק אמינות של מידע באינטרנט היא לבדוק מי חתום על הטקסט. מי בעל המחבר. מה ההכשרה שלו? האם המאמר בא קודם כל לספק מידע או לקדם משהו?
קריטריון שני – האכסניה: יש אתרים מהימנים יותר ופחות. כדאי לברר מי בעל האתר (באתרים קטנים), או מי כותבת או כותבת המאמר (באתרים גדולים): מה ההכשרה שלהם ומה הקשר לנושא. האם האמונים על האתר נוהגים לבדוק שהמידע שמתפרסם באכסניה שלהם נכון?
קריטריון שלישי – תפיסת עולם: כפי שלכל אישה ואיש תפיסת העולם משלהם, כך גם לכל פלטפורמה אינטרנטית. כפי שבחיים ה'אמיתיים' נקשיב לכל אדם אך נברור את עצותיו גם בעזרת בדיקה של ההלימה בין תפיסת העולם שלו לשלנו בתחום המדובר, כך גם כדאי לפעול בחיים הוירטואליים שלנו.
לכל פלטפורמה יש את החוקים ותפיסת העולם שלה. לכן כאשר אתם קוראות וקוראים מאמר בכל אתר – שאלו עצמכם מהי תפיסת העולם שהאתר והמאמר (ביחד או לחוד) מקדמים ולא רק מהמם מקורות המידע. ומה המשמעות של תוכן הדרכתי או יעוצי למשל: להחמיר? להקל? ללמוד לבד? להתייעץ תמיד? לא להתייעץ אף-פעם? לסמוך על עצמכם יותר?
תפיסת עולם (גם אם היא מנוגדת לשלכם) עוד לא אמורה לאטום אתכם לטקסט הכתוב, אבל לברר מה המטרה של הכותב עשוי להוביל לשאלה האם היא מתאימה לתפיסת העולם שלכם או לא והאם אתם מעוניינים להיפתח אליה או לא וגם למציאת כשלים בטיעונים.
באותה מידה כדאי לשאול מראש כמה מגובשת תפיסת העולם שלכם – ולערוך את חיפוש המידע שלכם בהתאם. אם אתם בטוחים בדעתכם בנושא מסוים, אפשר לגשש באינטרנט באופן יותר חופשי ורחב, למצוא יותר מידע ולהצליב אותו. אם אתם עוד מתלבטים, כדאי לערוך חיפוש זהיר יותר, לקרוא באתרים שנחשבים 'בטוחים' מבחינת המהימנות שלהם ומקורות הידע שעליהם נשענים או מאמרים שמביאים דיון שלם ולא רק את 'השורה התחתונה'. קריאה מודעת תביא לזיהוי ה'ניגון' המלווה את אופן העמדת התוכן ואת תפיסת העולם המונחת בבסיס הדברים.
זה כמו שחיה בהתכתבות, לא?
גם אם האכסניה נאה ובעל המחבר נאה ותפיסת העולם נאה בעיניכם – עדיין נשארנו עם השאלה "ומה הלאה?". מה לעשות עם המידע שקיבלתן וקיבלתם במאמר, האם ואיך ליישם אותו בחיים האישיים שלכם? הרי גם אם אתם קוראים את הטקסט המהימן ביותר שיכולתם – אסור לשכוח שמה שכתוב במאמרים הוא מידע כללי, ולעתים אף מידע שעבר השטחה, והוא מתאר אפשרות אחת מני כמה בנוגע לסיטואציה. גם אם העקרון שבמאמר נראה לכם אבל משהו שם לא עובד או לא מתאים לאורח החיים שלכם, אולי כדאי לנסות לבצע בו התאמות.
לא משנה מהי איכות הטקסט שאתם קוראים, אין תחליף למענה אנושי ופרטני לשאלות שלכם. מאמרים, ספרים וטקסטים – מלומדים וטובים ככל שיהיו – לא יכולים להקיף את כלל המקרים וכלל החוויות. מאמרים יתנו מידע כללי מצוין. הם יעזרו לכם להכיר יותר טוב את התופעות והמצבים. הם יתנו לכם כלים שתוכלו ליישם על המקרה הפרטי שלכם. בסוף המטרה שלנו – כקוראים וככותבים – היא לקבל ולתת את המידע הטוב ביותר.
חשוב לזכור את ההבדל שבין הצורך בידע לבין קושי ביישומו בחיים. אם יש תחום שאתם מתקשים בו, כדאי לבדוק מדוע אתם מתקשים בו. אם האתגר נובע מחוסר בידע, האינטרנט יכול לסייע יפה בהתמודדות עם האתגר. אבל לעיתים קרובות, תחושה של חוסר ידע תנבע בעצם מחוסר היכולת שלנו למקם את הידע בצורה הנכונה בתוך החיים שלנו או ליישם אותו באופן אותנטי שלא ירגיש מעושה. במקרים כאלה כדאי לפנות לדמות מקצועית בתחום, שתוכל לשמוע את הסיפור בכללותו ולסייע בהתמודדות עם האתגר מתוך ראייה של התמונה המלאה. אין לשכוח כי לעיתים רבות שיחה עם דמות שהיא לא רק מקצועית אלא גם ניטרלית וחיצונית לחיי היומיום שלנו, עשויה לסייע גם בהמשגה ובהענקת כלים וגם בעצם ההקשבה והענקת חוויית האמפתיה וליווי בתהליך עומק.
היכולת לחפש בגוגל ולקבל תשובות מיידיות לשאלות שלנו היא ברכה עצומה, שמאפשרת לנו אוטונומיה על תחומים רבים בחיינו. הזהירות הנדרשת כאן היא מן הצד השני של אובדן האוטונומיה. מצד אחד, האפשרות לשאול שאלות בקלות ובמהירות נותנת לנו יכולת להתנהל בעצמנו ולא לפנות לדמות מקצועית על כל שאלה, אך מן הצד השני, הנגישות יכולה להוביל אותנו לאפשרות לשאול שאלות שלא היינו מעלים על דעתנו לשאול במצב אחר, אלא מתמודדים עם המצב כמות שהוא ומתוך הידע שבידינו.
האיזון העדין הזה הוא יכולת נרכשת שחשוב לתרגם לחיי המעשה. השאלות על אופן קריאת חומר באופן ביקורתי, חיפוש בצורה מושכלת ונתינת אמון בעצמנו בדיוק במידה הנכונה הן למעשה אחת ממיומנויות החיים החשובות ביותר כיום. יש לתת את הדעת על מיומנויות אלו מתוך רצינות ויישוב הדעת כל אישה, איש ומשפחה לעצמם, מתוך אוטונומיה ושמחה.
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- שיח פנים-גברי בריא על מיניות – שולמית שפרבר
- לדעת לבחור נכון: מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו
- מיניות בריאה בחברה הדתית – הרבנית שרה סגל-כץ
- מיניות בריאה, להתחיל מבראשית – יחיעם שרלו
- יש לך שאלה – הרבנית שלומית פיאמנטה
- ארבעה סוגי שאלות הלכתיות – אלישב רבינוביץ'
- בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
- נשים כדוברות הלכה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי
- "אני מגיע ממקום עניו ומקשיב למציאות, כדי לגלות עולמות שונים משלי" – ראיון עם הרב ד"ר עדו פכטר
- "קבוצות הן כמו ישות עם חרדות שמניעות אותה. צריך לעזור לקהילה להרגיש שהיא לא נלחמת על קיומה" – ראיון עם ד"ר יהונתן פיאמנטה