הכחשה

אֵין טַעַם לְהַכְחִישׁ: אֲנִי חָבֵר בְּמוֹעֲדוֹן
שֶׁמּוּכָן לְקַבֵּל כָּל מִי שֶׁמּוּכָן לְשַׁלֵּם.
כָּל בֹּקֶר אֲנִי תּוֹפֵס מַכְשִׁיר
מוֹתֵחַ אֶת הַגּוּף עַד קָצֵהוּ,
מַגִּיר נוֹזְלִים. כָּל בֹּקֶר
אֲגַם נִקְוֶה תַּחְתַּי.

הָאִשָּׁה שֶׁרָצָה לְצִדִּי רוֹאָה עַכְשָׁו
סֶרֶט תִּעוּדִי עַל הִימְלֶר, אֲנִי נוֹפֵל בְּפַח
עֲרוּץ הַבִּדּוּר: "יוֹם בְּחַיֵּי אוּרִי גֶּלֶר".
סְבִיבֵנוּ פֶּנְסְיוֹנֶרִים צוֹפִים בַּחֲדָשׁוֹת
מַזִּיעִים מוּל סְדָרוֹת, חוֹגְגִים בַּעֲרוּץ
הַחַיִּים הַטּוֹבִים, מְדַוְּשִׁים בַּמָּקוֹם
מְנִיעִים לְאַט אֶת הַגַּפַּיִם. מִפַּעַם
לְפַעַם גּוּף צָעִיר עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם:
פִּיהֶם נִפְעָר כְּמוֹ רוֹצִים לוֹמַר
דָּבָר וּלְשׁוֹנָם דְּבֵקָה לְחִכָּם.

מִן הַהֲלִיכוֹן אֲנִי מַבְחִין בְּמִישֶׁהוּ מֻכָּר
דּוֹחֵק רַגְלַיִם, כִּפַּת קְטִיפָה שְׁחֹרָה מְכַסָּה
אֶת קָרַחְתּוֹ, כֶּרֶךְ גְּמָרָא מֻנָּח מוּל עֵינָיו מָגֵן
מִמַּרְאוֹת אֲסוּרִים. אִי אֶפְשָׁר לִטְעוֹת
בַּחֲטוֹטֶרֶת עַל שִׁכְמוֹ: זֶהוּ הָרַב וָסֶרְמָן
שֶׁסִּלֵּק אוֹתִי לִפְנֵי שָׁנִים מֵהַיְשִׁיבָה הַתִּיכוֹנִית.

אֲנִי מִתְקָרֵב וְלוֹחֵשׁ בְּאָזְנוֹ:
אָנוּ רָצִים
וְהֵם רָצִים
וּשְׁנֵינוּ מַגִּיעִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם.
לֹא מְקַבְּלִים שָׂכָר.

הָרַב מִתְנַשֵּׁף. מִתְאַמֵּץ לִשְׁלֹף
מִזִּכְרוֹנוֹ הֶעָיֵף אֶת שֵׁם הַתַּלְמִיד שֶׁהָיִיתִי.
לְפֶתַע רַגְלָיו נֶעֱצָרוֹת. לִבּוֹ פּוֹעֵם
בְּמָסַךְ מַכְשִׁיר הָרִיצָה,
דֹּפֶק נִרְעָד. פִּי אֵינוֹ פּוֹסֵק:
תִּרְאֶה אוֹתָנוּ, עֲמֵלִים, מְיֻזָּעִים,
מִתְעַמְּלִים. לֹא מִתְיָאֲשִׁים.
אַחַר כָּךְ בַּמֶּלְתָּחוֹת מִטַּהֲרִים
בְּמַיִם, מְחַטְּאִים אֶת הַגּוּף בְּסַבּוֹן,
לוֹבְשִׁים בְּגָדִים נְקִיִּים, מְסָרְקִים שֵׂעָר –

אֵין טַעַם לְהַכְחִישׁ, הָרַב
וָסֶרְמָן עוֹצֵר אוֹתִי, לוֹחֵשׁ:
אֲנַחְנוּ בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר.

מתוך הספר 'שירים על סף', מוסד ביאליק 2022