ד״ר יעל לוין קוראת לומר ביום הכיפורים הקרוב "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" לעילוי נשמות קורבנות מגפת הקורונה
קודם חג הפסח תש"ף (2020) פרסמתי על רקע מגפת הקורונה מאמר, ובו קריאה לומר בשביעי של פסח "יזכור" לעילוי נשמות הקורבנות, והכנתי גרסה מתואמת של הנוסח המסורתי. באותה עת בתי הכנסת היו סגורים. תפילת "יזכור" אינה מחייבת הימצאות מניין. למעשה, כל כמה שישנם יהודים הפוקדים את בית הכנסת כמעט באורח בלעדי לאמירת "יזכור", לאמיתו של דבר תפילה זו אינה מצריכה מניין שכן אין היא בגדר דברים שבקדושה.
שבתי על הקריאה לומר "יזכור" לזכר קורבנות הקורונה לקראת חג השבועות. זמן מה קודם לכן חזרו ונפתחו בתי כנסת רבים, אם כי בשל הנחיות הבריאות הם לא יכלו להכיל את כלל המתפללים, ורבים הוסיפו ומוסיפים להתפלל במנייני חצרות ומרפסות וכיוצא באלה, או בבתיהם פנימה ביחידות.
מפסח ועד שבועות ומשבועות ועד הנה נוספו קורבנות קורונה רבים ברחבי העולם, ובכלל זה ברחבי העולם היהודי. מדובר באלפים אחדים של יהודים שקיפחו את חייהם מחמת הנגיף. לפיכך מן הראוי כי הציבור בכללו בארץ ובתפוצות יאמר ביום הכיפורים הקרוב תפילת "יזכור" לזכר הנפטרים. למעשה, מכיוון שהתפילות השנה במדינת ישראל מתקיימות ברובן בחוץ והן אמורות להיות קצרות בהשוואה לשנים רגילות, לכן נראה כי עדיף שכל אחד יאמר את התפילה בביתו.
ראוי לציין באשר לאמירת "יזכור" על הוריו של אדם, כי ישנן שתי גישות הלכתיות בנוגע לאמירתו בשנה הראשונה לפטירתו של אדם. ישנם פוסקים הסבורים שאין לאומרו בשנה הראשונה, ובכללם הקיצור שולחן ערוך (קלג, כא), ולעומתם יש הנוקטים בגישה שראוי לאומרו, כגון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (הליכות שלמה, תפילה, עמ' קצא) ("אמירת יזכור בשנה הראשונה", ה' בתשרי ה'תשע"ו, אתר האינטרנט של בית ההוראה "דין").
אמירת "יזכור" תהווה הזדהות והשתתפות בצרת הרבים, ותפילה זו ראויה להיות נישאת גם מדין ערבות. בהקשר זה ראוי לציין את דבריה של אתי ארושס, בתו של אברהם ארושס מבאר שבע שנפטר ביום שישי, ה-27 במארס 2020, ולפיהם "'אנשים מתים כי אחרים לא נשמעים להוראות'" (אילנה קוריאל, "בתו של אברהם שנפטר מקורונה: 'אנשים מתים כי אחרים לא נשמעים להוראות'", אתר וינט, יום שישי, 27 במארס 2020). כל אדם מוזהר לשמור על הנחיות משרד הבריאות, ואולם למרבה הצער לא מעטים הפרו אותן עד כה והביאו לחשיפתם של רבים לנגיף. באמצעי התקשורת היו וישנם דיווחים על בני אדם שהפרו את הוראות הבידוד, וכן את ההנחיות הרשמיות המחייבות, ויש אפילו חולים מאומתים שנמצאו ברשות הרבים.
אין לסבור שאמירת "יזכור" על הנפטרים מקורונה תעכיר את רוחו של הציבור, אלא יש להשקיף על אמירת תפילות לעילוי נשמות הנפטרים כעל חובה מוסרית. דבריי אלה נכתבים על רקע דעתו של הרב שלמה האאס בחיבורו כרם שלמה (או"ח, סי' תרסח) המתנגד לאמירת "יזכור" על הוריו של אדם בשנה הראשונה מן הטעם שהאומרים תפילה זו עלולים לעורר את אבלם בבכי ובצעקה ולהפריע בכך למתפללים האחרים. וכבר העיר הרב יצחק בן יוסף באתר ישיבת בית אל כי טעם האוסרים "קלוש ודחוי" ("אמירת יזכור בשנת האבל על אבא", אתר ישיבה, ט"ו באלול תשע"ו). אדרבה המחייבים מטעימים כי ראוי אמנם להתפלל לעילוי נשמת הנפטר בשנה הראשונה (אתר "דין", שם).
קהילות יהודיות בעבר נהגו לשמר את זיכרם של אסונות שפקדו אותן, ותפילות בנושא זה מצויות בכתבי יד שונים (ראו בין היתר את המאמר פרי עטי, "ממנטובה ועד ורסאי: אסונות חתונה בחודש סיוון", מקור ראשון, שבת, ט"ו בסיון תשע"א, עמ' 12–13). בהקשר זה אפשר אף להזכיר כי ספר תחינות ביידיש שיצא לאור בניו יורק בשנת 1916, כולל שורה של תפילות על אסונות; תחינה חדשה להזכרת נשמות של הרוגים בְּמלחמה, תחינה חדשה להזכרת נשמות של הרוגים בפוגרומים, תחינה חדשה להזכרת נשמות של מתים בשריפות, תחינה חדשה להזכרת נשמות של טבועים בים, והזכרת נשמות לזכר אִיזִידָאר ואַיידַא שטראוס שניספו באסון הטיטאניק (ועיינו עוד המאמר פרי עטי, "חותם ה'טיטאניק' בתפילות ובתחינות", מקור ראשון, שבת, כ"א בניסן תשע"ב, עמ' 8–9).
חשוב להזכיר כי "יזכור" הוא תפילה המתייחסת ליהודים שנפטרו, ולא לבני אדם מאומות העולם. באשר להנצחת זיכרם של מי שאינם יהודים אשר מצאו את מותם במגפת הקורונה, אין מניעה לחבר תפילה מיוחדת אחרת לזיכרם ואין אף מניעה שאדם יישא תפילה אישית בנושא זה. עם הזמן, לאחר חלוף המגפה, יש להניח שייקבע גם יום זיכרון בינלאומי לזכר הקורבנות.
מובאים עתה נוסחים של "יזכור" ו"א-ל מלא רחמים" המיוסדים על הגרסאות המסורתיות. כל אדם רשאי אף להוסיף שמות פרטיים של קורבנות שהכיר אישית או קורבנות ששמם וסיפורם נודעו ברבים.
"יזכור" לקורבנות נגיף הקורונה
יִזְכּוֹר אֱ-לֹהִים נִשְׁמוֹת קָרְבְּנוֹת נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם (ובכללם פלוני בן פלוני/פלונית בת פלוני), בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם, בִּשְֹכַר זֶה תִּהְיֶינָה נִשְׁמוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָֹרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
"א-ל מלא רחמים" לקורבנות נגיף הקורונה
אֵ-ל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת קָרְבְּנוֹת נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם (ובכללם פלוני בן פלוני/פלונית בת פלוני), בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָם, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם וְיָנוּחוּ בְשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעֲמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
