ליקוט טקסטים ויצירות בעקבות "שותפות דינה", המתקיימת בסמוך לפרשת וישלח, בהקשר לסיפור אונס דינה, להבעת סולידריות והתחייבות לתמיכה בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית.​ את שבוע הפעילות של דינה ליוו ההאשטאגים #שומרת_אחותי #שומר_אחי כביטוי של תפיסת הסיסטרהוד שמלווה את יוזמת שותפות דינה, ביחד עם הארגונים והקהילות הכלולות בה.

פרשני המקרא אינם עוסקים ברצונותיה של דינה ובפגיעה שחוותה. השבת שבה קוראים את סיפורה היא הזדמנות להשמיע את קולן של הנפגעות

אונס דינה בפרשת השבוע הוא תזכורת כואבת עבורנו לפגיעות המיניות שעברו אחיותינו במהלך המלחמה. הקהילה הדתית מתמודדת עם האתגר ליצור מרחב מוגן עבור ילדינו וילדותינו

כולנו כבר יודעים: אונס הוא נורא ואסור, זה מובן. אבל אפשר עכשיו לומר - גם עמידה מנגד. שתיקה והשתקה ועיסוק בנקמה - לא מביאים חיים.

בנות דינה הן רבות רפורמיות שהתקבצו ביחד להעניק תשומת לב לדינה, וגם בשנה זו הן מפנות את הציבור הרחב לעשיה ולכתיבה שלהן כבכל שנה, מאז 2012, בהתייחס אל דינה.

במסגרת השיעור השבועי שלו ב-929, הרב ד״ר בני לאו מדבר על פרשת ״וישלח״ ועל דמותה של דינה, שנאנסה וזקוקה להכרה וביכולתנו להשיב לה את קולה. בשיעור הרב לאו עוסק באחאות ובקנאות של שמעון לוי ומציע נתיבים מתונים יותר בקשרי משפחה ובקרבת לב לקרבן. השיעור הוא חלק מסדר ״מסביב לפרשה״ של 929 ביחד עם שותפות דינה, מתוך מטרה להדגיש חשיבות העמידה לצד נפגעות פגיעה מינית.

קבלת שבת ישראלית שמוביל הרב ד״ר בני לאו במסגרת 929. הרב בני לאו והרבנית שרה סגל-כץ שוחחו על הפרשה ועל דמותה של דינה, ולצידם שרו בת אלה ונעה אייזנברג.

במסגרת הפודקאסט של נגה אשד וסמדר רונן, מתארחת הרבנית סגל-כץ ומשתפת בפעילות שבוע דינה ובמעשה הרוקם של שותפות דינה.

במסגרת הפודקאסט של רחל עזריה, מתארחת הרבנית פיינטוך ומשתפת בפעילות שבוע דינה ובעשייתה בבית דינה.

דינה סובלת מהשתקה ומהדחקה גם כיום. ראוי שסיפורה יילמד וישמש בסיס לעיון ודיון על מוגנות מינית וסוגיות דומות. התעלמות מסיפור דינה, כמו מסיפור אמנון ותמר ועוד, מתכתבת עם העלמת העין מהבעיות החמורות שהן מעלות ומהיחס הנאות לקורבנות.

גם אם נלקט את המדרשים ונהפוך כל אבן, לא נמצא לצערנו, את מעגל התמיכה בדינה. את היד העוטפת, את האוזן הקשבת, את העיניים המביטות בה ואת הפה שאומר לה; אנחנו איתך!

המלחמה שפרצה לחיינו באכזריות בשמחת תורה מדגימה לנו באופן חריף את הדפוסים המאפיינים השתקה של טראומה והשתקה של נפגעות ונפגעים. סיפורי האונס הקשים שחוו החטופות מושתקים ומוכחשים בעולם. המודעות, ההכרה, המוכנות לפעולה והתמיכה הבלתי מסוייגת הם המשאבים היקרים ביותר לשיקום מן הפגיעה וליכולת להחזיק בכאב ובתקווה גם יחד, ליכולת להתאבל ולתקן, לכאוב ולצמוח.

כנס ברית אמונים שהתקיים בחודש יוני 2023 הניב נוכחות רבה של שדה הארגונים והקהילות של זירת היהדות הישראלית, כמו גם כתיבה והתבטאות של מחוייבות לערכים של אתיקה בתחום הפגיעות המיניות. תשומת הלב הציבורית לכנס זה מבטאת את הצורך העז בהשקעה בהענקת כלים ושפה להתמודדות עם פגיעות מיניות בכלל, עם החטאת הרובצת לפתחם של הסמכויות הדתיות/רוחניות/אידיאולוגיות ועם הסבך הקשור בחיי היחיד/ה והיחד - כדי לתת מענה קהילתי נכון בעת התרחשות פגיעה.

יוזמת הכנס נולדה על רקע מקרים רבים של מנהיגי קהילות שניצלו את מעמדם למעשים שפגעו עמוקות בבנות ובני הקהילה "אחריותה של כל קהילה היא להיות מרחב מודע ובטוח". מאמר מאת יאיר שלג, בעיתון מקור ראשון.

'ברית אמונים' הוא מיזם שמטרתו גיבוש קוד אתי וכללים שיימנעו מקרי ניצול מיני מצד בעלי סמכות בתוך הקהילה וכן לתת כלים לטיפול באירועי משבר

"לא רק הביטחון של הנפגעות והנפגעים עומד כאן על הכף, ולא רק תחושת הנוחות של נשים במוסדות שלנו. כבודה של היהדות עומד כאן על הכף, כבודו של המוסד הרבני, של ההנהגה הרוחנית". אילה דקל, תלמידה ברבנות הישראלית ונפגעת בעצמה, מספרת על מעגל ההדף של הפגיעות המיניות

יוזמת "ברית אמונים" שואפת לשרטט גבולות ברורים במרחבים קהילתיים-אמוניים ובכך לאפשר למנהיגי הקהילות להרגיש בנוח מול סיטואציות שנחשבות ל"תחום אפור".

בשבוע הבא תושק יוזמת "ברית אמונים", במסגרתה שואפים רבנים, אנשי טיפול ודמויות מובילות מקהילות אמוניות מכל גווני הקשת הישראלית, לייסד אמנה משותפת שתסדיר את המותר והאסור למובילי מרחבים אמוניים

מיזם ברית אמונים מבקש להכשיר רבנים ורבניות לטיפול במקרים של פגיעות מיניות בתוך הקהילה. שיחה עם שניים ממובילי המיזם, הפסיכולוג צביקי פליישמן והרבנית שרה סגל-כץ