עָמַדְתִּי בָּרָעָב
לֹא הִכְנַסְתִּי דָּבָר לְפִי
עַד שֶׁנֶּעֶצְרוּ הַפְרָשׁוֹת הַגּוּף
וְהָיוּ לִשְׁמוּעָה בֵּין נִקְבֵי גּוּפִי.
הִתְאַמַּנְתִּי בַּלֵּילוֹת, שָׁבַרְתִּי כֵּלִים,
עָשִׂיתִי לִי תְּרָפִים, הוֹצֵאתִי עַצְמִי
אֶל הַחוּץ, נִתְגַּלֵּיתִי בְּאוֹרוֹת גְּדוֹלִים.
בִּשְׁעַת הַכֹּשֶׁר עָרַפְתִּי אֶת רֹאשׁ תַּאֲוָתִי
אָחַזְתִּי אוֹתָהּ בְּיָדִי (לֹא הָיְתָה בָּהּ אֵשׁ
לֹא מַיִם) צָחַקְתִּי לְאֵידָהּ בְּפָנִים חֲתוּמוֹת.
מָה כְּבָר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהוּבַלְתִּי כָּבוּל
בַּחֲצֵרוֹת עֶרֶב חַג שֶׁל נָכְרִים וְרָצַעְתִּי אֶת אָזְנִי
בְּשַׁעַר הָעִיר, הֶהָמוֹן הִצְבִּיעַ עַל פָּנַי. לֹא יָכֹלְתִּי
לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים.
מתוך הספר 'בלי מה', מוסד ביאליק 2018
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם