מעמדו הלא־פורמלי של טקס החלאקה, טקס יהודי־מסורתי של גזיזת השיער הראשונה לילד שנערך לבנים בהגיעם לגיל שלוש, מאפשר לרוצים בכך, לפתח את יסודותיו לביטוי סימבולי של שלב המעבר הייחודי בחייו של הילד.
החלאקה הוא טקס יהודי־מסורתי של גזיזת השיער הראשונה לילד, אשר נערך לבנים בהגיעם לגיל שלוש. משמעות המילה 'חלאקה' (حلاقة) בערבית היא 'תגלחת'. מסורת זו החלה בחוגי המקובלים בצפת במאה השש־עשרה, ומשם היא התפשטה אל קהילות ארצות ערב, ואל קהילות החסידים באירופה, שם היא קיבלה את השֵם ביידיש 'אָפּשערן'. פרופ׳ יורם בילו כתב על המעבר מברית המילה אל המילה הנקראת ונאמרת על ידי ילדים יהודיים החל מגיל שלוש, המהווה את ראשית ׳גיל החינוך׳ והכניסה המסורתית הוותיקה אל ה׳חדר׳ והתוודעות אל האותיות והקריאה.
גיל שלוש הוא שלב התפתחותי מכריע של מעבר מינקות לילדות. הילד מתחיל לפתח מודעות עצמית ויכולת למידה, ומתחיל להיפתח לתרבות הסובבת אותו. מנהג גילוח השיער והשארת הפאות, מסמל שלב חדש זה של כניסה לתרבות, תחילת גיל החינוך למצוות הכולל תהליך של עשר שנים עד לכניסה בעול המצוות בגיל בר המצוה, 13. עצם הטקסיות שכולל גזיזת שיער הינקות לכדי תספרות המזהה באופן ברור את הינוקא כ״בן״ ומותירה בו את פאות הראש לפי אמות המידה ההלכתיות, כבלתי מגולחות (ויכולות להיות ארוכות או קצרות) – מסייעת בהעברת המסר לסביבה כי ניצב כאן ילד המזוהה כזכר ועליו יוטלו חובות הלכתיות מסויימות מגיל המצוות העתידי.
טקס החלאקה מהווה שער והיכרות ראשונית אל עולם התורה, המסורת והמצוות מעבר להצמחת הילד עד לשלב זה. בנקודת זמן זו הורים בעולם היהודי-דתי מתחילים להנכיח דרישה, גם אם בשפה רכה, מן הילדים לברך ולהתפלל בהתאם לגיל ובהתפתחות משנה לשנה עד להבשלה לקיום מצוות כמבוגרים. יש הנוהגים לקיים את טקס החלאקה בל"ג בעומר בהר מירון – בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, כפי שאומץ בשנותיו הראשונות במסורת היהודית ויש המקפידים לקיים את הטקס בסמוך ליום ההולדת או אחריו, אך לא לפניו.
טקס החלאקה אינו קשיח ופורמלי והמסורת באה לידי ביטוי בדרכים מגוונות המשתנות מקהילה לקהילה. לא מדובר על מצווה או על הלכה, אלא על מנהג, ויש קהילות שמנהג זה לא השתרש בהן ולא נהוג לציין אותו.
מעמדו הלא־פורמלי של טקס החלאקה מאפשר לרוצים בכך, לפתח את יסודותיו לביטוי סימבולי של שלב המעבר הייחודי בחייו של הילד. לפנינו דרך נפלאה להצמיח חוטרים מתוך המסורת והמנהג הקיימים, ולמצוא להם הקשרים של כאן ועכשיו. אל המשמעויות המתחדשות יכולים להתחבר גם אלה שטקס החלאקה לא עבר במשפחתם מדור לדור, והוא נגיש וזמין עבור כל שחפץ או חפצה לחגוג ולסמל רגע זה.
הצעה לטקס החלאקה
גם אם אינכם מעוניינים לעלות למירון ולגלח את מחלפות שיער בנכם למרגלות ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי, ישנן דרכים ומסורות שונות לקיים טקס חלאקה משמעותי עבור כלל המשתתפים בו.
נטיעת עץ
לנטיעת עץ יש קשר ישיר לגילו של הילד, ולסמליות גיל זה כשלב מעבר מינקות (עורלה) לעצמאות ופריון, כפי שלומד מדרש תנחומא מפסוקי המקרא המדברים על נטיעת עץ בארץ ישראל:
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לה'. וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם"
ויקרא יט, כג-כה
"ונטעתם וערלתם. הכתוב מדבר בתינוק.
תנחומא קדושים, יד
שלש שנים יהיה לכם ערלים – שאינו יכול לא להשיח ולא לדבר.
ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש – שאביו מקדישו לתורה.
הלולים לה'. מהו הלולים? שבשעה שהוא מהלל להקדוש ברוך הוא.
ובשנה החמישית תאכלו את פריו – משעה שהוא מתחייב לקרות בתורה. מכאן ואילך, להוסיף לכם תבואתו.
מכאן שנו רבותינו, בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה"
ליקוק אותיות בדבש
ביהדות אשכנז היה נהוג לתת לילדים, בטקס הכניסה לגיל חינוך, ללקק אותיות כדי להאהיב עליהם את לימוד התורה. גם היום אפשר להכין לוח ועליו אותיות אלף-בית המשוחות בדבש, לקרוא אותן ביחד עם הילד ולתת לו ללקק אותן (אפשר לתת גם לנוכחים האחרים בטקס).
הענקת טלית קטן
אפשר להעניק לילד טלית קטן חדשה עם ציצית וללמד אותו לברך:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדּשָׁנוּ במִצְוֹתָיו וצִוָּנוּ להִתְעַטֵּף בּצִיצִית".
ועל הבגד החדש מלמדים את הילד לברך:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וקִיּמָנוּ והִגִּיעָנוּ לַזּמַן הַזֶּה".
אחרי העיטוף יש האומרים:
"שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאֱ-לוֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ".
ישעיהו סא, י
פסוקי ברכה טרום החלאקה (התספורת)
מומלץ לברך את הילד לפני המעשה הסמלי של גזירת השיער. את הברכות והפסוקים אפשר לחלק בין בני המשפחה, הסבא והסבתא, האחים, הדודים וכדומה, ובנוסף לשתף את הקהל בקריאה משותפת.
ברכת הבנים:
"ישִׂמְךָ אֱ-לֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יְבָרֶכְךָ ה' ויִשְׁמרֶךָ: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם".
ברכות נוספות:
"וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיִּתֵּן בְּלִבּךָ אַהֲבָתוֹ. וְתִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פָּנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא. וִיהִי חֶשְׁקךָ בַּתּוֹרָה וּמִצְוות, לִבְּךָ יֶהְגֶּה תְבוּנָה, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנְךָ יַרְחִישׁ רְנָנוֹת, עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה, וּפָנֶיךָ יָזְהִירוּ כְּזוֹהַר הַרָקִיעַ, שִׂפְתוֹתֵיךָ יָבִּיעוּ דָעָת, וְכִלְיוֹתֵיךָ תַעֲלוֹזְנָה מֵישַׁרִים, וּפְעֲמֵיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי עָתִיק יוֹמִין, וִיקוּיָם בְּךָ: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ".
וכן:
"וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. ויִתֵּן לךָ בָנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וצַדִּיקוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת כֹּל ימֵיהֶם. וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ. וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָֽתךָ בנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָֽרחָבָה. פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת ה'. וְיַתְמִיד בְּרִיאוּתְךָ, וְתִכָּתֵב לחַיִּים טוֹבִים וְאֲרֻכִּים בּתוֹךְ כֹּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, אָמֵן".
"יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ הַבֵּן הַזֶּה לְקַיֵּם מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים כָּךְ תְּזַכֵּהוּ לתוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻפָּה וּלִבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רוִיחֵי, וִיקוּיָם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי בִּי יִרְבּוּ יָמֶיךָ ויוֹסִיפוּ לךָ שְׁנוֹת חַיִּים, כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים ושָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לךָ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן".
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכֹּל רָע יְבָרֵךְ אֵת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק ויִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"
בראשית מח, טז
"וְאֵ-ל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתךָ וְיַפְרךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: מֵאֵ-ל אָבִיךָ ויַעְזרֶךָּ וְאֶת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תּהוֹם רֹבֶצֶת תַָחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם
שם, כח
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִּפְחַד ושָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ
משלי ג כד
ה' יִשְׁמרְךָ מִכּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. ה' יִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם"
תהלים קכא, ז-ח
גזירת השיער
גזירת השיער יכולה להיעשות בצורה חלקית בטקס עצמו, למשל, גזירת תלתל או שניים על ידי ההורים או אדם שכובד בכך על ידי המשפחה. את התספורת המלאה אפשר לעשות באירוע עצמו, בבית או במספרה. חשוב להתחשב בילד ולהבין האם הוא משתף פעולה, מפחד וכך הלאה.
בטקס החלאקה המסורתי נהוג לברך לפני גזירת השיער:
"לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, ליַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א בּאוֹתִיּוֹת וָא"ו הֵ"א בּיִחוּדָא שׁלִים בּשֵׁם כּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן הַיּוֹם הַזֶּה, לְסָפֶּר שְׂעַר רֹאשׁוֹ שֶל הַיֵלֶד וַהֲרֵינִי מכַוֵּן להַעֲבִיר דִּינִים הַקָּשִׁים, וַהֲרֵינִי מכַוֵּן לקַיֵּם שְׁתֵּי מִצְוֹת בִּפְאַת הָרֹאשׁ, פֵּאָה אַחַת מִצַּד יָמִין וּפֵאָה אַחַת מִצַּד שׂמֹאל. ואֵל שַׁדַּי יִהְיֶה בּעֶזְרָתִי תָמִיד. וַהֲרֵינִי מֵכִין את הילד לִהְיוֹת מָדוֹר וכִסֵּא אֶל אָדָם הַקָּדוֹשׁ, כַכָּתוּב: וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בּצַלְמוֹ, ונֶאֱמַר: כִּי בּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, ונֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָֽתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בּךָ אֶתְפָּאָר: וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לוֹהֵינוּ וֵא-לוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶיךָ מִצְוַת זוֹ שֶׁאֲנִי מְקַיֵּם עַתָּה כְּאִלּוּ כִּוַּנְתִּי בְּכל הַכַּוָּנוֹת הָֽראוּיוֹת לְכַוֵּן בְּמִצְוָה זוֹ. וְתַעֲשֶׂה מִצְוָה זוֹ פְּרִי לְמַעְלָה בְּמָקוֹם הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶךָ".
ובשעה שגוזרים את השער יש האומרים:
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלוֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו: צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי: צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.
תחינה המיוחסת להאר"י הקדוש
"רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, שֶׁבִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וּבִזְכוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, וּבִזְכוּת מִצְוֹתֶיךָ וּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהּ, וּבִזְכוּת מִצְוַת פְּאַת הָרֹאשׁ, שֶׁצִּוִּתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם", וּבִזְכוּת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹש הַזֶּה הַתַּנָא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כְּמוֹ שֶׁזָּכָה הַנַּעַר הַזֶּה לִפְאַת הָרֹאשׁ, כֵּן יִזְכֶּה לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּמִצְוֹת וְלַמַּעֲשִׂים טוֹבִים, וְיוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה".
הַלְלוּיָהּ. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ. הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרֹתָיו. הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר: הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל. הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע. הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. הַלְלוּיָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. הַלְלוּיָהּ.
תהלים, קנ
סעודה וברכותיה
לאחר גזירת השיער והברכות הנלוות למעשה, אפשר לעבור לאכילת מטעמים ופירות לשם חגיגה ושמחה. על המטעמים שהוכנו אפשר לברך יחד עם הילד את ברכות הנהנין (חמש ברכות על מיני אוכל שונים) או לתת לילד לברך והקהל עונה 'אמן'.
המנהג מסמל את כניסתו של הילד לגיל חינוך, תורה ומצוות.
מתנה
אפשר להעניק לילד מתנה שתשמח אותו, ושתזכיר לו שהחגיגה היא שלו ובעבורו, ומסמלת את כניסתו לשלב חדש ולגיל חינוך. המתנה יכולה להיות מקורית, בהתאם לאופי הילד והמשפחה.
חגיגת יום הולדת
במהלך הטקס כולו חשוב להזכיר כי מדובר גם בחגיגת יום ההולדת של הילד, ולציין זאת דרכים שונות: בקישוטים, בשירים, בהכנת עוגת יום הולדת, בהזמנת חברי הילד ובני המשפחה וכן בהכנת מזכרות משמחות.
***
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- חגיגות גיל שלוש כגיל הכניסה ל'גיל חינוך' – הרבנית שרה סגל-כץ
- אחת, שתיים, תלאתה – הצעה לטקס לכבוד גיל שלוש של ילדות – הרבנית שרה סגל-כץ
- מסיבת א'-ב' לציון גיל שלוש – עו"ד שירה לב-ציון
- "פניך יאירו כזהר הרקיע" – חגיגות גיל שלוש לבתנו – סתיו שץ אורבך
- תפילה להורים ליום ההולדת ילדתם או ילדם – אורה זך
- הרהורים על טקס ברית המילה והצעות מעשיות – טל שריאל