וּבְכֵן מָה? / עוֹד שָׁבוּעַ? עוֹד חֹדֶשׁ? עוֹד שָׁנָה?
(לאה גולדברג)
הַזְּמַן הוֹלֵךְ וּמִתְאַחֶה לִזְמַן אֶחָד,
אַךְ לֹא בְּאֹרַח גְּאֻלִּי, כִּי בִּקְרִיסָה, בִּנְגִיסָה
בְּמֻשְּׂגֵי הַזְּמַן,
בְּאַשְׁלָיַת הַהִתָּכְנוּת שֶׁל הַדְּבָרִים לָבוֹא,
בְּאַשְׁלָיַת הַהִתָּכְנוּת שֶׁל זְמַן עָתִיד.
נִדְמֶה שֶׁזְּמַן עָבָר חָרַג מִמִּסְגַּרְתּוֹ
וְהוּא לוֹוֶה מִזְּמַן עָתִיד וְהוּא לוֹוֶה מִן הַהוֹוֶה,
נִדְמֶה שֶׁזְּמַן עָבָר עָבַר לִהְיוֹתוֹ גַּם זְמַן הוֹוֶה,
כְּלוֹמַר, הָיָה הוֹוֶה עַכְשָׁו גַּם הוּא עָבָר
וּזְמַן עָתִיד קָרַס לְיוֹם אֶחָד,
שֶׁהוּא אָרֹךְ אַךְ לֹא בְּאֹרַח גְּאֻלִּי.
וּמָה הוּא לִי
הַזְּמַן, הָאֵין־אוֹנוּת,
הַהִתָּכְנוּת, שֶׁבַּקְּרִיסָה הָיְתָה לִזְמַן עָבָר.
וְלֹא נוֹתַר דָּבָר גַּם לֹא הָאֲבֵלוּת.
הָאֲבֵלוּת בִּזְמַן הוֹוֶה קָרְסָה אֶל הֶעָבָר,
וְאֵין דָּבָר
שֶׁהוּא בַּזְּמַן הַזֶּה, כְּלוֹמַר, בִּזְמַן שֶׁלֹּא עָבָר.
וּמָה הוּא לִי
אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ,
הֲלֹא בְּלֹא הַהִתָּכְנוּת הַזְּמַן נִלְקַח
וְאִם הָיָה לִי כָּךְ אוֹ כָּךְ –
בִּזְמַן עָבָר הַכֹּל נִשְׁכַּח.
מתוך משיב הרוח, גליון צה – עליך עיננו – שפתי תפתח
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
