מֵיטָב הָרַע הִגִּיעַ אֵלֵינוּ. שָׁקֵט וְסָמִיךְ, אֲבָל
לֹא מְהֻסָּס. הִגִּיעַ כְּמוֹ שֶׁמַּגִּיעַ מִכְתָּב
פָּתַחְנוּ בּוֹ וְאָמַרְנוּ מָה נַעֲשֶׂה בּוֹ בַּמִּכְתָּב
הָרַע הַזֶּה. אָמַרְנוּ הוּא סָמִיךְ וּמַחְנִיק
וּמֵאֵיפֹה בָּא עָלֵינוּ. נִסִּינוּ לְהַחְזִיר אוֹתוֹ
כְּפִי שֶׁעוֹשִׂים בְּמִכְתָּב שֶׁאַתָּה לֹא נִמְעָנוֹ
רַק לִפְעָמִים מוּל יָרֵחַ מָלֵא שָׁאַלְנוּ בְּשֶׁקֶט,
שָׁאַלְנוּ זֶה אֶת זוֹ וְאוּלַי לָמָּה דַּוְקָא אֵלֵינוּ
לָמָּה זֶה יַעֲדוֹ וַאֲנַחְנוּ, דַּוְקָא אֲנַחְנוּ
מִכּוֹתְבָיו. אָחַזְנוּ בַּקִּפּוּלִים הַמְּדֻיָּקִים
בְּמִדָּתוֹ וְאָמַרְנוּ לֹא לָנוּ לֹא לָנוּ, הָלַכְנוּ
לִישֹׁן אִתּוֹ בְּעַל כָּרְחֵנוּ בַּבֹּקֶר קַמְנוּ בּוֹ.
וְלֹא פָּתַחְנוּ בּוֹ, וְלֹא הֵעַזְנוּ לִקְרֹא
אֶת מָה שֶׁנֶּחְתַּם.