חַיִּים מַבְשִׁילִים לְבַיִת / וּגְאֻלָּה צוֹמַחַת כָּל הַזְּמַן, / כִּצְמִיחַת תִּינוֹק בְּרֶחֶם

סְבִיבֵנוּ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְהַנֶּפֶשׁ חֲרֵבָה / עַמּוּד עָנָן הִתְיַצֵּב לִשְׁמֹר יוֹם, עַמּוּד אֵשׁ / לַיְלָה

עוֹד דֶּרֶךְ שֶׁל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם / לוֹמַר אֶת אוֹתוֹ מִשְׁפָּט / שֶׁאֲנִי מְמַלְמֶלֶת כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם.

כַּדּוּרִים לֹא פּוֹגְעִים בָּאֲפֵלָה, / גַּם חֲרָבוֹת בַּרְזֶל לֹא חוֹתְכוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ, / אִי אֶפְשָׁר לְהֵאָבֵק בְּאֹפֶל לֵב הָאָדָם.

הִצְמַחְנוּ קְרוּם עַל הַשְּׂפָתַיִם / כְּדֵי שֶׁלֹּא נִכְאַב מִדַּי, / כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ / פָּחוֹת.

שֶׁיָּבוֹא, שֶׁיָּבוֹא הָאוֹר הַזֶּה, / כָּכָה פִּתְאוֹם, יִתְפֹּס אוֹתָנוּ לֹא מוּכָנִים

כָּזֶה שֶׁעוֹטֵף / שֶׁמְּנַחֵם / שֶׁמִּשְׁתַּהֶה

מַצִּית מְדוּרוֹתָיו הָרַבּוֹת / גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלַּיִל

וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא כְּשֶׁחֶסֶד מִתְגַּלֶּה / בְּסִמְטָה אֲפֵלָה וּבְכָל קְצֵה נְשִׁימָה

יֵשׁ יָמִים שֶׁל חֻרְבָּן, / יָמִים שֶׁסָּר חִנָּם, / בָּהֶם מְצוֹר הַמְּצִיאוּת מְהַדֵּק אֶת חֲגוֹרוֹת הָרֶגַע.

אַחַת לִתְקוּפָה מַכָּה בִּי סוּפָה / עוֹקֶרֶת קִרְעֵי עֲנָפִים עֲיֵפִים

בִּקְּשָׁה לְבָרֵר / אִם חָזַר יַרְגָּזִי לְקַנֵּן

אִם יִפֹּל הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד / לֹא יִשְׁאַר הַשֵּׁנִי לִפְלֵטָה.

נֶפֶשׁ פְּצוּעָה / מְדַמֶּמֶת / אַל תַּרְחִיקִי עַצְמֵךְ מֵהַתִּקְוָה

וְכֹל זְמַן - שֶׁאָנוּ חַדְרֵי חֲדָרִים וְצֹהַר, / וְכֹל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לֶחֶם וּמֶלַח עַל הַשֻּׁלְחָן / לֹא נַפְסִיק לְשַׁלֵּחַ יוֹנָה לְזַיִת

שיחה גלויית עיניים עם הפעיל החברתי אבי דבוש, על אירועי השבעה באוקטובר ומה שבא בעקבותיהם - על כוחה של קהילה, חשיבותה של שותפות חוצת מגזרים, ועל מקומה של המסגרת הדתית והרוחנית.

ראוי שנשאל על מחיר ההשתקה, ומחיר הזהירות. יורם גלילי משתף כי לדעתו פרשת "וישלח״, ובתוכה מעשה אונס דינה, אינה מתירה לנו שלא שלא להתייחס לשאלות ולמחירים שטמונים בשתיקה בקהילותינו.

המילה 'אחותנו' מבטאת את התביעה שהיא אחת מאיתנו, ואיננה הפקר. היא מסייעת לתבוע חזרה גם את ערכה, הצהרה לעולם שהיא איננה חסרת ערך. שהיא חייבת להפוך לאחריותנו.

ד”ר מוטי זעירא והרבה שירה לוין בדברי הקדמה לאסופת "אותיות נשמה" מן הזמר העברי שבידה לתת מבע למה שאין לו ביטוי, ונועדה להיות כלי למובילי ולמובילות טקסי אזכרה.

לֶאֱסֹף בֻּבּוֹת, / לְהִתְנַדֵּב, לְפַרְסֵם בָּרְשָׁתוֹת, / לִשׂמֹח בִּקְצִיצוֹת וְחִיבּוּקִים. / לִקְטֹף, לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת, / לְהַרְבּוֹת לְמַחְזֵר, לְקַוּוֹת שֶׁעוֹזֵר.

קוֹרֵאת לוֹ "אוֹקְטוֹבֶּר" / מְשַׁנָּה לְ"שִׁבְעָה" / מַחֲלִיפָה לְ"תְּהוֹם" / מְשַׁנָּה: "תְּהוֹמוֹת"

מֵהַבָּתִּים – בְּבֵית הִלֵּל / מִכָּל עֲלֵי כּוֹתֶרֶת – כֵּן / אוֹהֶבֶת, לֹא אוֹהֶבֶת, כֵּן

לְהִתְפַּלֵּל / שֶׁהָרוֹעֵשׁ הַמַּחֲרִיד יִדֹּם / הָאַכְזָר יַחֲמֹל

בָּרְכֵן בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְשָׁמְרֵן כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵן.