קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמַע נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים, / מְבַכִּים וּמְמָאֲנִים לְוַתֵּר עַל בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ / כִּי עוֹדָם.

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר / שָׁמַעְתִּי זַעֲקַת יְעֵלִי / וְהִיא גּוֹלָה בְּעוֹלַם / גּוֹלָה הִיא בָּעוֹלָמִי

הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הַיָּמִים שֶׁעוֹמֶדֶת לָנוּ חוֹבַת הַמִּצְוָה שֶׁל פִדְיוֹן חֲטוּפִים וַחֲטוּפוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". (יְשַׁעְיָהוּ נא יא)

בְּשִׁפּוּלָיו שֶׁל עֵמֶק הַבֶּכִי / נֶאֱצָרוֹת הַדְּמָעוֹת, / שְׁלוּלִית בְּחֹרֶף / שֶׁאֵין לוֹ קֵץ.

אֲנִי רוֹצָה לִפְתֹּחַ לָהֶן / לְיַצֵּב אֶת אַדְמָתָן הַסְּדוּקָה / לְסַמֵּן לָהֶן אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

וּמְשַׁוַּעַת בְּלִבִּי שֶׁאַתְּ קַיֶמֶת שָׁם / בְּתוֹך הַשְּׁכוּנוֹת / שֶׁבְּעֵינַיךְ חֶמְלָה

עַכְשָׁו אֲנִי מְיַחֶלֶת בַּיָּמִים לִתְקוּמָה מְחֻדֶּשֶׁת / עַכְשָׁו אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לֶאֱסֹף כּוֹחוֹתַי, לִכְבֹּשׁ כְּעָסַי, לִנְשֹׁךְ שְׂפָתַי

יֵשׁ תְּהוֹם שֶׁנִּפְעָרָה בֵּין הַלִּפְנַי וְהָאַחֲרֵי / וּשְׁאֵלוֹת שֶׁנּוֹתָרוֹת לְלֹא מַעֲנֶה.

לִהְיוֹת הָאֲנִי שֶׁלִּפְנֵי, הָאֲנִי שֶׁאַחֲרֵי מִי שֶׁכְּבָר אַף פַּעַם לֹא אֶהְיֶה.