לָאִשָּׁה לְיָדִי יֵשׁ כַּפּוֹת יָדַיִם כְּמוֹ לְאִמָּא שֶׁלִּי
וַאֲנִי נֶאֱבֶקֶת
לֹא לֶאֱחֹז בָּהֶן
לֹא לְקָרֵב אוֹתָן אֵלַי וּלְנַשֵּׁק
לֹא לִינֹק אֶת חֹם הַגּוּף שֶׁלָּהּ
לֹא לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ עַל הַבִּרְכַּיִם
לֹא לְהָרִיחַ אֶת הַ"לֶר דֶה טוֹ"
לֹא לְהִתְמַסֵּר לָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָּהּ בִּשְׂעָרִי
לֹא לַעֲצֹם עֵינַיִם
לֹא לְהֵרָדֵם.

לָאִשָּׁה לְיָדִי יֵשׁ כַּפּוֹת יָדַיִם כְּמוֹ לְאִמָּא שֶׁלִּי
וּבַתַּחֲנָה הַבָּאָה, כְּשֶׁהִיא אוֹסֶפֶת אֶת הַשַּׂקִּיּוֹת וְיוֹרֶדֶת
אֲנִי נִשְׁאֶרֶת. יְתוֹמָה.

* לֶר דֶה טוֹ: בֹּשֶׂם בְּשֵׁם "רוּחַ הַזְּמַן"