רגעים קטנים

אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב עַל רְגָעִים קְטַנִּים,
לֹא עַל גְּדֻלָּתוֹ, לַמְרוֹת שֶׁגְּדֻלָּתוֹ בִּרְגָעִים מִצְטַבֶּרֶת, זֶה בָּרוּר,
וּבְעִקָּר אֲנִי חוֹשֶׁבֶת כַּמָּה אֹמֶץ צָרִיךְ עַל מְנַת לִבְרֹא אֶת כָּל זֶה
וְלָקַחַת אַחְרָיוּת, אוֹ לֹא, בִּנְקֻדָּה זוֹ אֲנִי לֹא בְּטוּחָה,
כְּלוֹמַר, אִם הוּא לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת.
אֲבָל זֶה לֹא הַנּוֹשֵׂא,
אֲנִי רוֹצֶה לַחֲרֹט רְגָעִים קְטַנִּים שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְהַדְהֵד בִּי גַּם בַּנֶּצַח,
הַכֹּל כָּל כָּךְ חוֹלֵף, חוֹלֵף בְּאֹפֶן מַטְרִיד כְּמוֹ שֶׁמַּאי אוֹמֶרֶת,
הִיא אוֹמֶרֶת: זֶה מַטְרִיד, כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה זְבוּב אוֹ יַתּוּשׁ שֶׁאֶפְשָׁר לְנַפְנֵף מֵעָלֵינוּ
אֲבָל אֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר, אֶת הַחֲלוֹף.
הָרֶגַע הַזֶּה לְמָשָׁל שֶׁיָּשַׁבְנוּ בָּרַכֶּבֶת
מִלִּיסְבּוֹן לְסִינְטְרָה וְרָאִינוּ אֶת כָּל הַשִּׁכּוּנִים הָאֵלּוּ הַמְּכֹעָרִים עַל פִּי טַעְמֵנוּ
שֶׁנֶּחְשַׁב בְּעֵינֵנוּ לִמְשֻׁבָּח מְאֹד, וְגַם אֲפִלּוּ בְּעֵינֵי אֲחֵרִים אֶפְשָׁר לוֹמַר,
וְאָמַרְנוּ אֵיזֶה מִסְכֵּנִים הָאֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים בְּתוֹךְ הַכִּעוּר הַזֶּה
אֲבָל בְּדִיּוּק בְּסוֹף הַמִּלִּים, בְּהֶרֶף עַיִן הִתְגַּלּוּ לִי יָפְיָם שֶׁל הַחַיִּים שָׁם,
הַמְּקֻבָּצִים קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת בְּתוֹךְ הַקֻּבִּיּוֹת הַקְּטַנּוֹת הַלָּלוּ,
שָׁמַעְתִּי אֶת הַחֲמִימוּת הַדְּחוּסָה
שֶׁל נְשִׁימָתָם הַקְּרוֹבָה מְאֹד זֶה לָזֶה וְהֵרַחְתִּי
אֶת הַתַּבְשִׁילִים הַמְּמַלְּאִים אֶת חַדְרֵי הַמַּדְרֵגוֹת
וְאֵיךְ הֵם כֻּלָּם שׁוֹמְעִים זֶה מִדִּירָתוֹ שֶׁל זֶה אֶת אַנְחוֹת הָאַהֲבָה בַּלֵּילוֹת
וְאֶת הַמְּרִיבוֹת בַּיָּמִים וְאֶת הַשִּׁירִים וְאֶת בְּכִי הַתִּינוֹקוֹת
וְאֵיךְ הֵם כֻּלָּם מִשְׁפַּחַת אָדָם אַחַת גְּדוֹלָה וְחַיָּה, מְאֹד חַיָּה,
גַּם בַּיֵּאוּשׁ הַכֹּל שָׁם רוֹטֵט מֵהַקִּרְבָה הַבְּשָׂרִית הַזּוֹ
וַאֲנִי וְאַתָּה הָיִינוּ בְּתוֹךְ הַבְּדִידוּת הָאֶקְסְקְלוּסִיבִית שֶׁלָּנוּ
הַשּׁוֹפֶטֶת שִׂמְחָה וְאֻמְלָלוּת שֶׁל אֲנָשִׁים עַל
פִּי עִצּוּב דִּירוֹתֵיהֶם וְגֹבַהּ תִּקְרוֹתֵיהֶם וְרִצְפַּת הָעֵץ הָעַתִּיקָה אוֹ הַחֲדָשָׁה
וְאִם לָמִינַצְיָה אָז בִּכְלָל שֶׁזֶּה רַע,
וְהִרְהַרְתִּי כַּמָּה אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מְאֹד מְאֹד לְבַד בְּתוֹךְ הָאֶסְתֵּטִיקָה
שֶׁסִּדַּרְנוּ לְעַצְמֵנוּ עַל מְנַת לֹא לִכְאֹב מִדַּי,
עוֹטִים עַל עַצְמֵנוּ אֶת אֲנִינוּת הַטַּעַם כְּמוֹ בְּגָדִים שֶׁל עֲשִׁירִים.
בָּרֶגַע הַהוּא הִתְגַּלְּתָה לִי אֵיזוֹ אֱמֶת שֶׁקְּשׁוּרָה בַּשְּׁכָבוֹת וּבַנִּרְאוּת
וּבַנִּסְתָּר שֶׁהוּא כְּמוֹ בָּבּוּשְׁקָה גְּדוֹלָה,
אִישׁ בְּתוֹךְ אִישׁ בְּתוֹךְ אִישׁ בְּתוֹךְ אִישׁ
עַד אֵין סוֹף, וּמָה הַתַּכְלִית הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי (הִרְהוּר מְאֻבָּק קְצָת),
מָה בְּעֶצֶם הַתַּכְלִית.
בַּסּוֹף, אֲנִי תָּמִיד מַגִּיעָה לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, כְּמוֹ הַדְּרָכִים שֶׁכֻּלָּן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא