נוסח של תפילה חדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה מאת ד״ר יעל לוין. התפילה מעלה זיקות בין תשע נשים או קבוצות נשים לבין ימי החנוכה.
מבוא
מובא כאן נוסח של תפילה חדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה. התפילה מעלה זיקות בין תשע נשים או קבוצות נשים לבין ימי החנוכה. כל אחת מהיחידות פותחת בנוסח "הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי" ונוסחים כיוצא בזה ידועים בווריאציות שונות בספרות הקבלית והחסידית, ובכלל זה בחסידות ברסלב נאמרת בהקשרים שונים האמירה "הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר עַצְמִי לְכָל הַצַּדִּיקִים… וּבִפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ… רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵייגֶא…".
והנה, עלה על דעתי שאפשר לחבר נוסח תפילה בתבנית דומה על נשים שהייתה להן זיקה עם חנוכה. בהקשר זה יצוין כי חיברתי לפני שנים אחדות תפילה ארוכה למדי המוסבת על טבילת נשים שכל אחת מיחידותיה פותחת בנוסח "הֲרֵינִי מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי" [משיב הרוח סג (תשע"ח), עמ' 68–70].
התפילה החדשה לאמירה קודם הדלקת נרות חנוכה קצרה יותר, בהתאם למאורעות שהתרחשו ולמקורות על אודותיהם שהגיעונו. בהקשר זה יצוין כי מלבד התפילה הנוכחית לחנוכה, חיברתי תפילות אחדות נוספות למועד זה, אחת מהן "כוונות נר חנוכה: כנגד אימהות האומה" (אתר כיפה, כ"ד בכסליו תשע"ה) כוללת כוונה לאמירה מדי יום קודם הדלקת נרות בהתאם למספר הנרות המודלקים. קיימת התאמה רעיונית בין שתי התפילות בעובדה שהן מוסבות על דמויות נשים מקראיות ובתר מקראיות. לעומתה, "תְּפִלָּה חֲדָשָׁה קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה" מיועדת בעיקרו של דבר להיות נישאת כולה יחדיו. עם זאת, קיימת אף האפשרות לומר יחידה אחת מדי יום ולאחריה היחידה האחרונה המוסבת על לאה אמנו. בהקשר לבתו של מתתיהו, יוער כי ניסחתי בית תוספת שלם ל"מעוז צור" על דמותה [ראו "תוספת ל'מעוז צור': על בתו של מתתיהו" (אתר כיפה, י"ב בכסלו תשע"ח)]. חשוב להעיר כי לפי גישת המחקר פעלה יהודית בתקופה הפרסית ואולם חלק מהמקורות קושרים אותה לחנוכה ובהכללתה בתפילה הנוכחית אחזנו בתפיסה הזו. כן יש להזכיר כי המעשה באישה ושבעת בניה מופיע בווריאציות שונות במקורות, ואחת מהן מקשרת אותו לימי אַנְטִיּוֹכוּס אֶפִּיפַנֶס, ואף כאן הילכנו לצורך התפילה החדשה בגישה זו. (נוסח התפילה בלבד, בשינויים אחדים ובלי חומר המבוא, התפרסם ב"עולם קטן", גיליון 824, וישב, יום ו', כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב, רשות הדיבור, עמ' 28).
נוסח "תְּפִלָּה חֲדָשָׁה קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה"
הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל וְאִשְׁתּוֹ, וְעִם חֲמֵשֶׁת בְּנֵיהֶם וּנְשׁוֹתֵיהֶם, וּבִכְלָלָם עִם יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי וְאִשְׁתּוֹ.
הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם בִּתּוֹ שֶׁל מַתִּתְיָהוּ אֲשֶׁר מָרְדָה בַּגְּזֵרָה הָרָעָה שֶׁכָּל בְּתוּלָה הַנִּשֵּׂאת תִּבָּעֵל לַהֶגְמוֹן תְּחִלָּה, וּבִזְכוּתָהּ בָּאָה תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם אוֹתָן נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּכָּל מָקוֹם נֶאֶלְצוּ לְהִבָּעֵל לַהֶגְמוֹן תְּחִלָּה, וְעִם שְׁאָר נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ בְּעַל כָּרְחָן וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָן פְּגִיעוֹת בַּתְּחוּם הָאִישִׁי, וְהוּא הַדִּין בְּנוֹגֵעַ לַגְּבָרִים בְּיִשְׂרָאֵל.
וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם יְהוּדִית בַּת מְרָרִי שֶׁעָרְפָה וְכָרְתָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנַס כְּמוֹ יָעֵל לְפָנֶיהָ, שֶׁמָּחֲצָה אֶת רַקָּתוֹ שֶׁל סִיסְרָא וְהֵבִיאָה תְּשׁוּעָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּימֵי דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה.
וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם הָאִשָּׁה וְשִׁבְעַת בָּנֶיהָ שֶׁהוּבְאוּ לִפְנֵי אַנְטִיּוֹכוּס אֶפִּיפַנֶס שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַעֲבִירָם עַל חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ וְקִדְּשׁוּ הֵם שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים, וְכֵן עִם כְּלַל בְּנֵי עַמְּךָ לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת שֶׁקִּדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים.
וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם כְּלַל נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה תְּחִלָּה קֹדֶם לַגְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ עַל הַכָּתוּב: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב", וּבִכְלָל זֶה מִצְווֹת חַ'לָּה נִ'דָּה וְ'הַדְלָקַת הַנֵּר, רָאשֵׁי תֵּבוֹת "חנו", וּמֵהֶן שֶׁנֶּאֶלְצוּ בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת לְחָרֵף נַפְשָׁן עַל מְנַת לְקַיְּמָן.
וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם בִּתּוֹ שֶׁל יִפְתַּח שֶׁנִּשְׁחֲטָה בִּידֵי אָבִיהָ בִּתְקוּפַת טֵבֵת וְנֶהֶפְכוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק כָּל הַמֵּימוֹת לְדָם (לפי אבודרהם, שער התקופות).
וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל הַמְּצַיְּנוֹת אֶת יְמֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבִכְלָל זֶה אֶת רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת, וּמֵהֶן הַמְּצַיְּנוֹת יוֹם זֶה בְּתוֹר "חַג הַבָּנוֹת".
וַהֲרֵינִי מְקַשֵּׁר/מְקַשֶּׁרֶת אֶת נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי עִם לֵאָה אִמֵּנוּ שֶׁמִּיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהוֹדָה לוֹ עַד שֶׁבָּאָה לֵאָה וְהוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'", וִימֵי הַחֲנֻכָּה הִנָּם יְמֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה.
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- בית נוסף ל"מעוז צור" על הקורונה – ד״ר יעל לוין
- תפילה על הבריאים שלא יחלו בקורונה – ד״ר יעל לוין
- תפילות נוספות במגזין גלויה
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם