אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה (בראשית ל, כא)

ולמה נקרא שמה דינה? שהיו הכול מתבוננים בה וחורצים את דינה: לאן תלך, מה תעשה וכל חייה כיצד יהיו; עד שאמרה: יקרֵא שמי דיני, שאהיה אני מתבוננת ובוחרת, שנאמר: 'וַתֵּצֵא דִינָה… לִרְאוֹת' (בראשית לד, א) שעמדה על דעתה ויצאה.

לא נקרא: 'וַיַּרְא אֹתָהּ… וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ' (שם, לד, ב), אלא: וירא אִתה… ויקח אִתה וישכב אִתה וַיַּעֲנֶהָ, שביקש הוא לו אשה וביקשה היא לעצמה איש, ונענו זה לזו וזו לזה שנאמר: 'וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ' (שם, לד, ג).

'הנער' כתיב ו'הנערה' קרי, אין זאת אלא שאהב הוא את הנערה והיא אהבה את הנער, ודיבר הוא על לב הנערה והיא דיברה על לב הנער.

דיני בחרה לשבת בית-שכם, אך דינה צריכה הייתה לקבל דין אביה ואחֶיה, ורמז לדבר: 'וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ' (שם, לד, כו) שלא באה ויצאה עמהם אלא נלקחה.¹

על כן לא נקרא עוד 'הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ' (שם, לד, לא) אלא נֹאמר: הַכָזוֹ נְהִי עשה את אחותנו – שלא הביאו לאחותם אלא בכי עד עולם.

מתוך דרשוני, כרך ב'.

1. ראו בראשית רבה [תיאודור-אלבק] וישלח, פרשה פ:
   '"ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו" ר' יודן אמר: גוררים בה ויוצאים'. ↩︎