Malgré l’
Ire, la colère hurlante sous la peau, nous
Respirons toujours avec vous, l’espoir sous la peau.

Zakhor-mémoire, pas encore !
Ahava-l’amour vole vers là-bas
Y percer le chemin des cœurs.
Nigmar, fini, le chemin des libertés ?
Nigmar, fini, les raccourcis de l’Histoire !

Dansons en chemin,
Ornons le destin.

Malgré l’
Immensité du temps, nous
Respirons toujours avec vous, le cœur combattant vers vos souffles retenus.

Zé lo khofèsh-ce n’est pas la liberté
Atid-futur amputé
Y percer le chemin des cœurs.
Nigmar, fini, les eaux qui enfin s’ouvrent ?
En aucun cas les libertés ne seront englouties,
Nigmar, fini, les idées, les espoirs, les Êtres rétrécis !

Dansons les cœurs joints,
Œuvrons. Et demain… ?

לַמְרוֹת הַ
זַעַם, הַכַּעַס הַזּוֹעֵק מִתַּחַת לָעוֹר, אָנוּ
נוֹשְׁמִים תָּמִיד אִתְּכֶם, הַתִּקְוָה מִתַּחַת לָעוֹר.

זִכָּרוֹן – זִכָּרוֹן, עֲדַיִן לֹא!
אַהֲבָה – הָאַהֲבָה עָפָה לְשָׁם
לִפְרֹץ אֶת נְתִיב הַלְּבָבוֹת.
נִגְמַר, הַאִם נִגְמַר, דֶּרֶךְ הַחֵרוּיוֹת?
בְּשׁוּם אֹפֶן הַחֵרוּיוֹת לֹא יִשָּׁאֲרוּ נְעוּלוֹת!
נִגְמַר, הַאִם נִגְמַר, קִצּוּרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה!

בּוֹאוּ לִרְקֹד בַּדֶּרֶךְ
נְעַטֵּר אֶת הַגּוֹרָל.

לַמְרוֹת הַ
אֵין-סוֹף שֶׁל הַזְּמַן, אָנוּ
נוֹשְׁמִים תָּמִיד אִתְּכֶם, הַלֵּב נִלְחָם לְעֵבֶר נְשִׁימוֹתֵיכֶם הַכְּלוּאוֹת.

זֶה לֹא חֹפֶשׁ – זֶה לֹא חֹפֶשׁ
עָתִיד – עָתִיד קָטוּעַ
לִפְרֹץ אֶת נְתִיב הַלְּבָבוֹת.
נִגְמַר, הַאִם נִגְמַר, הַמַּיִם שֶׁסּוֹף סוֹף נִפְתָּחִים?
בְּשׁוּם אֹפֶן הַחֵרוּיוֹת לֹא יִבָּלְעוּ,
נִגְמַר, הַאִם נִגְמַר, הָרַעְיוֹנוֹת, הַתִּקְווֹת, הַיְּצוּרִים הַמְּצֻמְצָמִים!

בּוֹאוּ לִרְקֹד לְבָבוֹת בְּיַחַד
נִפְעַל. נוּ, וּמָחָר…?