כוחה של קהילה אידאולוגית בהתמודדות עם אירוע טראומטי

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

"האופן שבו אנו מתנהלים לאחר אירוע טראומטי משמעותי ומשפיע על תוצאותיו של האירוע, לא פחות מהאירוע עצמו". אורי שרמן-קנוהל כתב על התמודדות של קהילה אידאולוגית עם אירוע טראומטי ועל המנגנונים הקהילתיים שיכולים להביא להשתקה או לריפוי.

האופן שבו אנו מתנהלים לאחר אירוע טראומטי הוא משמעותי ומשפיע על תוצאותיו של האירוע לא פחות מהאירוע עצמו. הבחירה בשתיקה והשתקה של גודל האסון מונעת אפשרות לטפל בטראומה בצורה טובה, ואף מחריפה ומעצימה את הנזק הבלתי נתפס של האירוע. היכולת של אדם שעבר טראומה להתחיל תהליך של החלמה וריפוי טמונה בתגובות הסביבה וביכולת שלהם להכיל ולהעניק כוח לנפגע. בטראומה מינית, הנטייה לשתיקה והסתרה גדולה יותר, בשל החלל האינטימי שבו היא מתרחשת, ולכן לסביבה ולקהילה תפקיד חשוב אף יותר מבטראומות אחרות.

 טראומה והקהילה האידיאולוגית

טראומה מינית אינה מתרחשת בחלל ריק. היא תמיד מתקיימת בתוך הקשר – זוגי, חברתי, משפחתי או קהילתי. כאמור, לתגובה לאירוע הטראומטי יש השפעה על תוצאותיו, ובאופן דומה מאפייני המשפחה או הקהילה בה מתרחש האירוע משפיעים ומעצבים את האירוע והשפעותיו. חשוב לציין שפגיעות מיניות מתרחשות בשיעור דומה בקרב כלל האוכלוסיות, כשאחד מכל חמישה אנשים – בנים ובנות – יעברו פגיעה מינית.

למרות השכיחות הדומה, ישנם הבדלים באופן שבו מתאפשרת פגיעה בכל אחת מהחברות ובאופן ההתמודדות והיחס לפגיעות לאחר היחשפותן. לכל חברה יש את "שערי הפגיעה" שלה, כלומר, את המאפיינים החברתיים שמאפשרים לפוגע לפגוע ומונעים מהנפגע/ת לחשוף את הפגיעה. למשל: בחברה הדתית, הטאבו על מיניות והאיסור לדבר ולחשוב על מיניות, מייצרים חוסר הבנה של סיטואציות מיניות, שמקשה על הנפגע/ת להבין שהפגיעה מתרחשת. בנוסף, הטאבו מונע מהנפגעות והנפגעים לדבר ואפילו לחשוב על הפגיעה מכיוון שדיבור על מיניות נחשב לא צנוע, ומחשבה על מיניות נתפסת כהירהורי עבירה.

 גם בחברה ליברלית, שבה מתקיים שיח פתוח יותר אודות מיניות, ישנם שערי פגיעה. למשל בעולם האומנות, הדרישה מתלמידים להראות את ההתמסרות שלהם ליצירה והצפייה לחשיפה עצמית לצד התחרותיות בתחום, עלולים להיות שערים המאפשרים למבוגר האחראי לפגוע בתלמיד/ה.

בחברה הדתית, ערך מרכזי הוא חשיבותו של הכלל אל מול האדם הפרטי. האדם הפרטי נתפס כחלק מקהילה גדולה יותר. האמונה בעזרה לאחר, והקרבת העצמי למען מטרה גדולה יותר. בנוסף, החברה הדתית היא במובנים רבים חברה אידיאולוגית, כלומר חברה הרואה עצמה כמיעוט נבחר שמטרתו להוביל למציאות מתוקנת יותר. אנשי הקהילה מציעים דרך אלטרנטיבית, ולשיטתם נכונה יותר, מתוך אמונה אמיתית שדרך זו מגינה ששומרת על חברי הקהילה והעולם כולו מפני הרוע הקיים במציאות. החיים הדתיים לכאורה מגינים על הפרט מפני הסכנות הקיימות בקיום החילוני.

בעת התרחשות הטראומה ישנה שבירה של המיתוס המכונן של הקהילה. מטריית ההגנה כשלה מלהגן, והנפגעות והנפגעים הופכים עדות חייה לכישלון חברתי זה. כתוצאה מכך ישנה התארגנות הגנתית למחוק את האירוע הטראומטי מהזיכרון האישי והקולקטיבי כאחד. כאשר המחיקה אינה אפשרית, ישנם ניסיונות חוזרים ונשנים להקטין ולהעלים את תוצאות האירוע.

 מנגנוני הריפוי שבקהילה אידאולוגית

המנגנונים קהילתים שעלולים לשמש להשתקת האסון, יכולים לשמש לטיפול בו. כלומר, הכח האידיאולוגי יכול לשמש כמכפיל כח הרסני שמעצים את הנזק של האירוע הטראומטי, ויכול, במקרים אחרים, לשמש ככח שמעצים את היכולת לטפל באירוע ולהעניק תמיכה לנפגעים.

כלומר, צריך לתת דגש על כך שבקהילה האידיאולוגית, אותו מנגנון הרסני שנועד להשתיק את הפגיעה בשם ההגנה על הקולקטיב ועל ערכיו, הוא המפתח לריפוי ותיקון. לשם דוגמא, בתי דין קהילתיים כדוגמת פורום תקנה, יכולים לשמש כשופר וכהגנה לנפגעים. בניהול לא נכון הוא יכול לשמש ככלי להשתקת פגיעות והגנה על פוגעים. שימוש נכון בלכידות החברתית והדאגה לזולת, יכול לאפשר רשת תמיכה וסיוע לנפגעות ונפגעי הטראומה.

בחברה הפתוחה והליברלית, אידיאל המימוש העצמי והתפיסה לפיה אני הוא זה שמעצב את חיי, את התפיסה המוסרית שלי ואת ערכי באופן אינדיבידואלי, טומנת בחובה סכנת בדידות וניכור, בעוד התודעה הקולקטיבית וחשיבות ערך העזרה לזולת גם במחיר הקרבת האינטרס האישי, כל אלו יכולים להירתם לסיוע לנפגעות ונפגעים ויצירת רשת תמיכה והכלה חברתית.

 סוכן כפול של טיפול ושל שם-טוב

גורמי הסיוע והטיפול בפגיעות מיניות עלולים להיתפס כסוכנים כפולים והיחס של הקהילה אליהם יהיה בבחינת כבדהו וחשדהו. היחס אל גורמי הסיוע והטיפול מצד "המערכת" או הקהילה הוא מורכב: מצד אחד הקהילה רוצה את המידע הכי עדכני ומדויק על האירוע, ומצד שני הקהילה רוצה שליטה בתפוצת המידע ובשימוש בו. גורמי הסיוע והטיפול מצד אחד הם בעלי חובה לסייע לנפגעי האירוע ולטיפול בו, אולם בו זמנית הם מבינים שגורל שמה הטוב של הקהילה נתון בידם, וסטטוס כפול פנים זה מסוגל להשפיע על תפיסת הקהילה עצמה אותם.

לעיתים רבות המסייעים לנפגעים עלולים למצוא את עצמם בקונפליקט נאמנויות: האם הם שומרים על האינטרסים של הנפגעים או על האינטרסים של הקהילה? בקהילה מסוימת המהווה חברה אידיאולוגית, כל בדיקה או ייעוץ שיעשה ממי שמחוץ לקהילה ייתפס כמסוכן ומאיים, ויהיה קושי לקבלו, וגם הייעוץ הפנימי יבדק היטב.

פגיעה מינית כאסון גרעיני

לצורך מאמר זה אני רוצה לטעון שתקיפה מינית היא כמו אסון גרעיני אנושי ולהשוות בין פגיעה מינית שמתרחשת בתוך קהילה אידאולוגית – לאסון הגרעיני בצ'רנוביל, שהתרחש בתוך ברית המועצות ובקרב קהילה אידאולוגית. כמו הכור הגרעיני, שנמצא במקום נסתר וסגור שאין לחשוף אותו, גם הפגיעה המינית היא לרוב נסתרת מהעין, מתרחשת במחשכים, לא נגישה לכלל ולפעמים גם לא לנפגעות ולנפגעים בעצמם. עד כדי כך מוסתרת שלאחר הטראומה יהיה קושי להכיר בעוצמתה. הן הנפגע/ת והן הסביבה ינסו להקטין ולמזער את משמעותו הטראומטית והמסוכנת של האירוע. ניסיונות להכיר בעוצמתו הקטלנית של האירוע עלולים להחוות כאיום על שלמות הנפגע/ת, המשפחה והחברה בכללותה.

 למרות זאת, לטראומה כוח משלה, החותר להופיע על פני השטח. כמו באסון גרעיני, גם בפגיעה המינית ישנה "קרינה רדיואקטיבית", בלתי נראית, אך הרסנית. בעת חשיפה של הגוף לקרינה רדיואקטיבית ישנו שלב של רמיסיה, שלב בו נראה שהכל בסדר, אך למעשה ישנו תהליך זוחל של התפרקות התאים בגוף. מי שלא מבין בזיהום רדיואקטיבי, עשוי לחשוב שהאדם החלים מהפגיעה. תקופה זו אינה מוגדרת בזמן, אך בסיומה או סביב אירוע טראומטי אחר, השלב השני של הזיהום הרדיואקטיבי יתחיל לפעול ויביא לקריסה קטלנית של הגוף. גם הטראומה המינית מותירה חותם ומכרסמת בנפש, ממשיכה לזרוע הרס ימים, חודשים ושנים לאחר הפגיעה. כמו בקרינה רדיואקטיבית, לטראומה קשה יש אפקט מדבק. משהו מהרוע הבלתי נתפס שהתרחש בזמן הפגיעה נטמע בגופם ונשמתם של הנפגעים.

לטפל בסימפטומים בלי לחשוף את הפגיעה

המחשבה ששמירת הטראומה בסוד תטיב עם הנפגע או הנפגעת, מונעת מהם לקבל את הסיוע והטיפול להם הם זקוקים. באסון הגרעיני בצ'רנוביל למשל, צוות הפינוי הביא את הרכב הרובוטי המתקדם ביותר בברית המועצות כדי לפנות את החלקים, אך הרובוט שבק חיים אחרי מספר דקות. כך גם בהמשך כאשר בריה"מ הזמינה מגרמניה את הרובוט המשוכלל ביותר שלהם, אך גם הוא שבק חיים. הדבר מפתיע שכן הגרמנים אמרו שהוא יעמוד ברמות הקרינה, אך מתברר שבריה"מ שיקרה לגרמניה, העבירה לה נתון קרינה נמוך והקטינה את תיאור הפגיעה כדי לשמור על שמה הטוב. באופן דומה, נפגעים ונפגעות רבים הולכים או נשלחים למטפלות ומטפלים שאינם מבינים בטיפול בטראומה, או פונים לטיפול בסימפטומים מבלי לחשוף את הפגיעה המינית שנמצאת כל הזמן ברקע. מצב זה מביא לא פעם להתערבויות כושלות שלא עוזרות ולעיתים אף מזיקות. בכדי שהטיפול יוכל לעזור, יש לאפשר שיח אמיתי וכנה, חף משקרים, הקטנות והסתרות, ככל הניתן, אודות הטראומה והשלכותיה.

במקרה של צ'רנוביל, מבינים שאין רובוט שיכול לבצע את העבודה, רק בני אדם. כתוצאה מעוצמת הקרינה, אסור לבני אדם להיות חשופים יותר מדקה וחצי לקרינה בעוצמה זו. כך נוצרת שרשרת אנושית שמפנה את החומר הרדיואקטיבי בשיתוף פעולה כדי להקטין ככל הניתן את כמות הנפגעים.

כך גם אנחנו, משפחות הנפגעות והנפגעים, צוותי הסיוע והטיפול, חשופים לרדיואקטיביות של הטראומה. בכדי להתמודד עם השפעה רעילה זו, עלינו לייצר קהילה גם למשפחות, לאנשי מקצוע ולגורמי הסיוע והטיפול השונים. עלינו לטוות רקמה אנושית שתוכל לשאת את כובד המשא יחד, לא להשאיר את הנפגעות והנפגעים לבד, ולא להישאר עם הטראומטיזציה המשנית לבד.

מעובד מתוך פרסום בחוברת השנתית של מרכז סיוע ת"א, 2019. לקריאת המאמר המלא >>

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• איזהו גיבור? הפוגש את יצרו – אורי שרמן
• אל תשלח ידך אל הנער: התמודדות הקהילה הדתית עם עבריינות מין בקטינים – יונתן האורד
• בלבול השפות בין הפוגע לקורבנו: שפת הדת ושפת הפגיעה – ד"ר יהונתן פיאמנטה
• אתיקה של סמכות רבנית בגלוי ובמחשכים – הרבנית שרה סגל-כץ
• האם ניתן להלבין חטאים אפורים ושחורים? – הרבנית שרה סגל-כץ
• אינטימיות, פרטיות והסודיות המסוכנת המלווה פגיעות מיניות – חננאל רוס
• שתלטנות קיצונית בזוגיות: "את הצלקות שלי אי אפשר להסתיר עם מייק אפ" – ד"ר אילנה קוורטין
  
  
• נפגעות תקיפה מינית ועומק בדיקות בנידה – אלומה פלורסהיים דור
• המפגש של נשים נפגעות מינית עם הטבילה במקווה – רחל שי

***

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

 1202: נשים |  1203: גברים
02-6730002: נשים דתיות |  02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202  |  קולמילה – צ'אט סיוע אנונימי
מענה רפואי ראשוני | הליך פלילי והליך אזרחי | סיוע וליווי בהליך הפלילי | מענה טיפולי ורגשי
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית | רקע, חזון ומטרות להקמת האיגוד

***