פעמים רבות מבקשים מבן זוגי לערוך את טקס פדיון הבן, בקיץ האחרון ביקשו מאיתנו זוג ההורים הטריים שלומצי ואיתן פיינשטיין דאר שנערוך להם את הטקס יחד כזוג.
יצרנו כמה הרחבות לטקס של פדיון הבן על ידי הכהן, עבור כל זוג הורים המחפשים איך לחוש קרבת-לב לטקס פדיון הבן עם מקום לזוג ההורים, להוריהם – הסבים והסבתות – ולקהל. כאן מובאת הצעה מעשית למבנה הטקס בשילוב מסורת ובחירה אישית כדי להוות בסיס לכל הרחבה והתאמה שזוגות הורים מבקשים באירוע זה.

"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" (שמות י"ג 2)

פתיחה והתכנסות

ההורים והקהל מוזמנים לשיר יחד את לכבוד מלאות חודש ימים לחיי הינוקא החדש:

יְהִי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, כִּנְבוּאַת אֲבִי חוֹזֶה
וְיִשָּׁמַע בְּבַיִת זֶה, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה

מתוך הפיוט: במוצאי יום מנוחה

דברי הקדמה

ההורים:

בְּרֵאשִׁית / איריס אליה כהן

בְּרֵאשִׁית הָיְתָה אַהֲבָה
וְיָדַעְנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
רָאִינוּ מִבַּעַד לַמִּטָּה
וְהַלֵּב הָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ
וְהַנֶּפֶשׁ חַיָּה
וַיַּרְא אֱ-לֹ-הִים
אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשִׂינוּ

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי חֹשֶׁךְ
וְהַגּוּף זָכָר וּנְקֵבָה.

מתוך השיר:

בְּרָכָה / חמוטל בר יוסף

מַשִּׁיב הָרוּחַ הוּא יַשִּׁיב עַל פָּנֶיךָ
צַחוּת שֶׁל תִּינוֹק חוֹלֵם.
הָאוֹמֵר יְהי אוֹר הוּא יִפְקַח אֶת עֵינֶיךָ […]

[כאן יכולות להשתלב מילים אישיות של ההורים על הלידה, ההורות ועל הבחירה/חובה לקיים את הטקס]

כל הקהל שר יחד:

אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱ-לֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ.
הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

תהלים קיח, כח-כט

* אפשר לשלב את ברכת ההורים כפי שחיברו ההורים חן דרעי וגבריאל אבן-צור: פדיון הבן – הצעה לברכת ההורים לבנם בעת פדיונו

תפילה על הילד (על בסיס תפילה על חינוך הילדים מאת אורה זך)

תְּפִלָּה לִזְכּוֹת לְחַנֵּךְ וּלְגַדֵּל אֶת יַלְדֵּנוּ בְּשִׂמְחָה, בְּנַחַת וּלְרָצוֹן לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ – ה' אֱ-לֹהַי וֶאֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוּתֵינוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל אֶת יַלְדֵּנוּ בְּשִׁתּוּף בֵּינֵינוּ, בַּהֲבָנָה וּבְאַהֲבָה, וְשֶׁהַגִּדּוּל שֶׁלּוֹ יַגְבִּיר אֶת הַחִבּוּר בֵּינֵינוּ.
זַכֵּנוּ שֶׁנַּעֲנִיק לְיַלְדֵּנוּ אָהֲבָה לְלֹא תְּנָאִים, לְפִי צָרְכּוֹ, שֶׁיְּפַתֵּחַ אַהֲבָה וּבִטָּחוֹן בְּעַצְמוֹ וְהַכָּרָה בְּיִחוּדִיּוּתוֹ.
עֲזֹר לָנוּ לְעֵזֶר לוֹ לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַכֹּחוֹת הַגְּנוּזִים בּוֹ, וְלִהְיוֹת לוֹ לָאֲדָמָה הַנּוֹתֶנֶת אֶת כָּל מָה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ כְּדֵי לִפְרֹחַ לְפִי פְּנִימִיּוּתוֹ.
הַשְׁפַּע עָלֵינוּ שֶׁפַע כֹּחַ, סַבְלָנוּת, עֶשֶׂר, אֲשֶׁר וְאוֹר בְּגִדּוּלוֹ, שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ מַאַגְרֵי כֹּחַ לְהַעֲנִיק לוֹ דֵּי צָרְכּוֹ בְּכָל הָרְבָדִים: נַפְשִׁיִּים, רִגְשִׁיִּים וְגַשְׁמִיִּים.
לַמְּדֵנוּ כֵּיצַד לְהוֹכִיחַ מִבְּלִי לִפְגֹּעַ, אֵיךְ לְשַׁבֵּחַ מִבְּלִי לַהֲרֹס, מָתַי לְהָגֵן וּמָתַי לָתֵת לוֹ לִפֹּל.
לַמְּדֵנוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּחָפְשִׁיּוּת וּלְהַקְשִׁיב לוֹ בְּקֶשֶׁב אֲמִתִּי.
עֲזֹר לָנוּ לְחַבֵּב עָלָיו דֶּרֶךְ תּוֹרָה וּמַצּוֹת, שֶׁיֵּלֵךְ בְּדַרְכָּהּ מִתּוֹךְ חִבּוּר וּבְחִירָה פְּנִימִית. לָמֵד אוֹתָנוּ לְקַשֵּׁר אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, שֶׁיַּרְגִּישׁ קָרוֹב אֵלֶיךָ, לְדַבֵּר אִתְּךָ.
לָמֵד אוֹתָנוּ לֹא לְהַשְׁלִיךְ עָלָיו אֶת כְּאֵבֵינוּ, כְּעָסֵינוּ, צִפִּיּוֹתֵינוּ מֵעַצְמֵנוּ, אַכְזָבָתֵנוּ. סְלַח לָנוּ וַעֲזֹר לָנוּ לְתַקֵּן טָעֻיּוֹת אוֹ חֲטָאִים שֶׁנְּבַצֵּעַ בְּחִנּוּכוֹ.
עֲזֹר לָנוּ לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתֵינוּ, וְשֶׁלֹּא יִכְאַב וְיִתְיַסֵּר מִקִּלְקוּל מִדּוֹתֵינוּ.
זַכֵּה אוֹתָנוּ שֶׁבֵּיתֵנוּ יִהְיֶה רָצוּף אַהֲבָה, וְיַלְדֵּנוּ זֶה יִזְכֶּה לִגְדֹּל יָשָׁר, אוֹהֵב, שָׂמֵחַ וּמְמַלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ בָּעוֹלָם וּמֵעַל הַכֹּל – בַּעַל לֵב טוֹב.

יש שעה שהאור / רחל חלפי

יֵשׁ שָׁעָה שֶׁהַכֹּל יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ
הָאוֹר
כְּמוֹ אֶבֶן חֵן בְּתוֹךְ עֲדִי זָהָב
אֶפְשָׁר לַחֲפֹן אוֹר כָּזֶה
אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל אוֹר כָּזֶה
אֶפְשָׁר לִגְמֹעַ אוֹר כָּזֶה
אֶפְשָׁר לָנוּעַ בּוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב
אֶפְשָׁר לִשְׁקֹל אוֹתוֹ בְּזָהָב
מָלֵא.

הכהן: "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶש" (במדבר י"ח 16-15)

הכהן יושב ליד שולחן, וההורים מביאים את התינוק (יש הנוהגים להניח את התינוק על הכרית מברית המילה).
הכהן (אדם) לוקח את התינוק, ופונה אל האב:

הכהן : בִּנְךָ זֶה, בְּכוֹר הוּא?
ההורים: כֵּן.

הכהן שואל את האב/הורים במה יבחר/ו, במתן הבן הבכור לעבודת א-לוהים או בפדיון בנו ובעבודת הכהנים והלוויים במקומו (יש הנוהגים לומר את המילים בשפה הארמית, וכך הן מופיעות בחלק מן הסידורים, ויש הנוהגים לאמרן בעברית):

הכהן: אֵיזֶה תִּרְצֶה יוֹתֵר / אֵיזֶה תִּרְצו יוֹתֵר, בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ זֶה אוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים שֶׁנִתְחַיַבְתָּ בְּפִדְיוֹנוֹ?

האב (שכמובן רוצה בבנו ולא בכסף), עונה:

האב: בִּבְנִי בְכוֹרִי.

ההורים אומרים גם יחד: בבננו בכורנו.

הכהן מכיר בבכורת הבן ומתאר את פסוקי התורה המצווים על הפדיון:

הכהן: זֶה הַבֵּן בְּכוֹר הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לִפְדוֹתוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא" (במדבר י"ח 16).
כְּשֶׁהָיִיתָ בִּמְעֵי אִמֶּךָ הָיִיתָ בִּרְשׁוּת אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבִרְשׁוּת אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, עַכְשָׁיו אַתָּה בִּרְשׁוּתִי שֶׁאֲנִי כֹהֵן, וְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ מְבַקְּשִׁים לִפְדּוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בְּכוֹר מְקֻדָּשׁ, שֶׁכֵּן כָּתוּב: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה – לִי הוּא" (שמות י"ג 2-1).

האב לוקח לידיו את כסף הפדיון – חמישה שקלי כסף טהור (סלעים) או שווה ערך להם, ואומר:

האב: אֲנִי רוֹצֶה לִפְדּוֹתו, שֶׁכַּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶש, עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא" (במדבר י"ח 16-15).

האב ממשיך להחזיק בידו את השקלים, ומברך את הברכה על פדיון הבן, כשהוא מתכוון בלבו ובדעתו לתת את הכסף לכהן:

האב: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן.
האב: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

האב נותן לכהן את דמי הפדיון, ואומר:

האב: זֶה פִּדְיוֹן בְּנִי בְכוֹרִי.

הכהן אוחז במטבעות, ואומר:

הכהן: קִבַּלְתִּי מִמְּךָ חֲמִשָּׁה סְלָעִים אֵלּוּ בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ זֶה, וַהֲרֵי הוּא פָּדוּי בָּהֶן כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁזָּכָה הַבֵּן הַזֶּה לַפִּדְיוֹן,
כָּךְ יִזְכֶּה לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלַחֻפָּה בְּחַיֵּי אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ,
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. 
הקהל: אָמֵן

אפשר לשלב ״מי שברך״ או שיר אחר, על ידי ההורים או דובר/ת אחר/ת:

מי שברך (מאת רתם אלדר היבש)

מי שברך ל______
מי שברך את אברהם ושרה בצפייה וסבלנות וצחוק
מי שברך את יצחק ורבקה באהבה ובכנות, בהעלמת העין ובשילוח הקן
מי שברך את יעקב רחל ולאה באמונה, בקבלה, בהשלמה, בהעברת השרביט ובזקנה
הוא יברך את אישי ואותי בכל אלו
וייתן ל_____ הקטן בית, להיות בו חופשי ללמוד באהבה
ורוח בכנפיו להשתמש בכישוריו בחסד, להתברך ולברך אותנו.
בעבור שלא נקמוץ כנפינו, ונשא פנינו לשלום באמונה
יזכה הוא, לשאת ברכה ונחת של קבלה בעולמך הפלאי,
שדרכים בו פתוחות וזרועות בו פשוטות,
לקבל תעופות ותעוקות ותפילות ותחינות
בעגלא ובזמן קריב ורחוק
ונאמר אמן.

* / נתן זך

אָדָם חַי בָּעוֹלָם שֶאוֹתוֹ הוּא עוֹשֶֹה לְעַצְמוֹ,
מִן הַתַּאֲווֹת שֶבְּשָֹרוֹ מִתְאַוֶּה לְעַצְמוֹ
מִן הַנוֹפִים שֶבָּהֶם הוּא מַמְתִּיק לְעַצְמוֹ
אֶת הַפְּחָדִים שֶבָּהֶם הוּא מַפְחִיד אֶת עַצְמוֹ
וּמִן הָאַהֲבָה שֶאוֹתָהּ הוּא אוֹהֵב לְעַצְמוֹ.
וּמִן הַשִֹּנְאָה שֶאוֹתָהּ הוּא שֹוֹנֵא לְעַצְמוֹ
וּבַקַּיִץ הוּא יוֹצֵא אֶל מִחוּץ לְעַצְמוֹ
וּבַסְּתָיו הוּא חוֹזֵר חֲזָרָה לְעַצְמוֹ
וְרוֹאֶה מֶה עָשָֹה לְעַצְמוֹ
בַּקַּיִץ וּמַה לא עָשָֹה לְעַצְמוֹ
מַבְחִין בֵּין זֶה לְזֶה וּמֵבִין לְעַצְמוֹ.

שירה של כל הקהל:

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.

תהלים לד, יג

לאחר מעשה הפדיון הכהן שׂם את שתי ידיו על ראשו של התינוק, ומברך אותו בברכת הכהנים המסורתית, באורך חיים, בבריאות ובשלום:

הכהן:

יְשִׂמְךָ אֱ-לֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה (בראשית מ"ח 20).
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר אֲדֹנָ-י פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא אֲדֹנָ-י פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו' 24).
ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ (תהלים קכ"א 5),
ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ (תהלים קכ"א 7),
כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ (משלי ג' 2).

שירה של כל הקהל:

כִּי הִרְבֵּיתָ טוֹבוֹת אֵלָי, כִּי הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי:  וּמָה אָשִׁיב לָךְ וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ, לְךָ שָׁמַיִם אַף אֶרֶץ לָךְ: וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאנֶךָ, וַחֲפֵצִים לַעֲשוֹת רְצוֹנֶךָ:

מתוך: שיר הייחוד ליום ראשון

ילד / אורית גידלי

אַתָּה יוֹצֵא לַסָּלוֹן אַחֲרֵי שְׁעַת הַהַשְׁכָּבָה,
נוֹשֵׂא כְּדַרְכּוֹן אֶת הַשְּׁאֵלָה הַפְּשׁוּטָה
שֶׁמַּתְחִילָה תָּמִיד בְּמָה זֹאת אוֹמֶרֶת וּמִסְתַּיֶּמֶת
בְּכָכָה זֶה לֹא תְּשׁוּבָה.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לַעֲנוֹת לְךָ כִּמְעַט עַל כְּלוּם, יֶלֶד,
לֹא מָה מְסַדֵּר אֶת הַטַּבְלָה הַמַּחֲזוֹרִית
וְלֹא מָה מֵאֲחוֹרֵי הֶחָלָל וְאִם יֵשׁ בִּכְלָל,
אֲבָל מוּלְךָ אֲנִי מַרְגִּישָׁה
שֶׁכְּבָר אֵין לִי עוֹד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לִלְמֹד
וַאֲפִלּוּ יִתָּכֵן שֶׁהִגַּעְתִּי.
וּכְשֶׁאַתָּה גּוֹרֵר אֶת רַגְלֶיךָ חֲזָרָה לַמִּטָּה,
גַּמָּד לְמַבָּט, עֲנָק לְזוֹ שֶׁמַּבִּיטָה,
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁשָּׁנִים אֲנִי יְכוֹלָה לִשְׁתֹּק עַכְשָׁו
בְּלִי לְהַגִּיד בְּבַקָּשָׁה,
שָׁנִים אֲנִי יְכוֹלָה רַק לְהַקְשִׁיב לְךָ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת,
קוֹרֵא וְאָז נִרְדָּם.
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ אַחֲרֵי הֶחָלָל, יֶלֶד, רַק שֶׁתֵּדַע,
וַאֲנִי נִגֶּשֶׁת בִּשְׁבִילוֹ לָאוֹר שֶׁמֵּעַל רֹאשְׁךָ,
מְכַבָּה, מַדְלִיקָה, וְשׁוּב מְכַבָּה,
קוֹרֶצֶת לַכּוֹכָבִים מִתּוֹךְ הַבַּיִת.

חתימת הטקס יכולה להיות משולבת בדברים של עורכי הטקס / ההורים / הסבים והסבתות על הכמיהות ההוריות.
אפשר גם לשלב כמובן איחולים לזוג ההורים, לתינוק עצמו, לסבים ולסבתות ולכולנו בתוך מערכות היחסים והמאמצים למען הטוב.

* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• פדיון הבן – הצעה לברכת ההורים לבנם בעת פדיונו – חן דרעי וגבריאל אבן-צור
• לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – צוות גלויה
• לבחור לבנות את טקסי חיינו –  מיכל יחיאלי קופנהגן
• חגיגות לידה: ברית הבן וברית הבת – צוות גלויה
• הרהורים על טקס ברית המילה והצעות מעשיות – טל שריאל
• "וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ" – על מתן שמות – שרה פרידלנד בן ארזה
• הצעה לטקס ברית מילה – צוות גלויה
• שמחת הבן וכאב הברית: הצעות לפתרון ביניים ביחס לאתגר הגדול של ברית המילה – רגב בן-דוד
• טקס "ברית יצחק" – צוות גלויה
• לידה כחוויה רוחנית: חזון והצעה לבניית טקס משלך – אלכס ברגר פולסקי

• מעשרה בנים – גבריאל אבן-צור
• תפילות להריון ולידה
• הליכה במסע הפוריות – הרבנית שרה סגל-כץ
• שירים על פוריות
• שירים על הורות

לקריאה נוספת:

• לידה והולדה בחסידות: קריאות מגדריות – ציפי קויפמן ז״ל
• הולדת הבת במקורות היהדות – רן חורי
• ברכת הטוב והמיטיב בלידת בן ובת – הרבנית חמוטל שובל, כתב העת ״דרישה״

• רוצים לדעת עוד על פדיון הבן? קראו באתר של עתים>>