קול קורא: הזמנה למשלוח יצירות בנושא התמודדות אישית וקבוצתית עם חרמות

חֵרֶם הוא אירוע חברתי מטלטל ששב וצץ לכל הנוגעים בו במהלך חייהם. תופעת החרם מתחוללת מתוך דינמיקה חברתית עמוסת רגשות ופרשנויות של הילדים על מעמדם בחברה ועל הדימוי העצמי של כל אחד ואחת. חרם חברתי לא מתקיים רק בחברת ילדים ובמרחב בית ספרי, אלא במסגרות נוספות בגילאי הילדות ובמופעים שונים בגילאי הנעורים ואף בחיי מבוגרים.

אפשר ומתחים חברתיים בריאים בונים מערכות יחסים באופן מאוזן של קירבה, ריחוק, התפייסות ושוב קירבה. במקרה של חרם חברתי אנחנו יוצרים אשליה של קבוצת חברים מאוגדת נגד האחד.ת.

אנו, אורית רז, שרה סגל-כץ ועדיאל שושני, מבקשים לערוך אסופה של יצירות העוסקות בחרם ובהדרה חברתית פוגענית. נודה על כל משלוח של יצירות בהקשר לנושא זה.
האסופה תתפרסם, אם ירצו כל כוחות העת הזו, עם פתיחת שנת הלימודים בראשית ספטמבר 2024 ולקראת שנת ה׳תשפ״ה. מערכת החינוך בירושלים תהדהד את תכני האסופה ואנו מקווים כי מערכות חינוך נוספות יעשו כן, לצד ארגונים וקהילות מכל הארץ.
ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, על אודות האסופה, במייל: gluya@gluya.org

***

הרי תחילת שיחה על הנושא, שאולי תניע יצירה חדשה בין אלו המבקשים להביע קולן.ם בנושא:

המשוררת קרן קולטון פורשת ב׳מחזור שירי חרם׳ יריעה רחבה המשתפת את הצריבה לאורך שנות חיים מחוויית חרם שלא מרפה ואף מופיעה בפרקי חיים נוספים.

היא מכניסה אל ההכרה בבידוד המתקיים על ידי קבוצה:
״…הֵם קִבְּלוּ בֵּינֵיהֶם הַחְלָטָה
לְהַחֲרִים אוֹתָךְ מִן הַקְּבוּצָה,
לְוַתֵּר עָלַיִךְ וּלְהוֹתִיר אוֹתָךְ
בָּאֲפֵלָה שֶׁל הַבְּדִידוּת הָעֲמֻקָּה…״.

היא מבטאת הלקאה עצמית ותחושת מלכוד תמידית:
״…אֵינֶנִּי לוֹמֶדֶת מִטָּעוּיוֹת הֶעָבָר –
אֲנִי חוֹזֶרֶת וְטוֹעָה בְּאוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת.
מְשַׁחְזֶרֶת אֶת אוֹתוֹ הַסִּפּוּר
שׁוּב וָשׁוּב…״

השיר נחתם בהמשך נשיאת האחריות האישית ובפסימיות:
״…הָיִיתִי צְרִיכָה לִלְמֹד מִטָּעוּיוֹת הֶעָבָר –
אֲבָל אֶצְלִי לֹא מִתְרַחֵשׁ תַּהֲלִיךְ לְמִידָה.
אֲנִי חוֹזֶרֶת וְטוֹעָה.
חוֹזֶרֶת וְשׁוֹגָה…״.

בקריאה בשירה זה של קולטון נחמץ הלב עד מאד, ועולה גם השאלה: היכן היו המבוגרים המופקדים על שלומם של הילדים? היכן היא האחריות החברתית הרחבה? כיצד ניתן להתערב במלכודת חברתית שכזו שכל הנקשרים אליה, נלכדים?

*

באסופה שאנו נערוך נקבץ התייחסויות הן על חוויות מתוך התמודדות עם חרם והדרה חברתית פוגענית והן עם דרכי עיבוד, ניהול וטיפול בתחום.

תודה רבה,
אורית, שרה ועדיאל.