כְּכָל שֶׁאַתְּ מִתְבַּגֶּרֶת גְּדֵלוֹת הַפְּנִינִים
אֶת הַמַּחְרֹזֶת הָרִאשׁוֹנָה קָנָה לָךְ בַּעְלֵךְ
כְּשֶׁמָּלְאוּ לָךְ אַרְבָּעִים. מִתּוֹךְ נִימוּס עָנַדְתְּ
וְלִטַּפְתְּ אֶת הָעִגּוּלִים הַמַּבְרִיקִים
לְיוֹם הַנִּשּׂוּאִין הִנְחוּ אוֹתוֹ הַיְלָדִים לִרְכּשׁ גַּם זוּג עֲגִילִים
גְּדוֹלִים מִדַּי חָשַׁבְתְּ, אַךְ הֵם הִסְתִּירוּ
אֶת שֶׁלִּקְּטוּ בֶּעָבָר אוֹתָם תְּנוּכִים.

לִכְבוֹדָן הִתְחַלְתְּ לִלְבֹּשׁ שְׁחֹרִים
שֶׁיַּדְגִּישׁוּ אֶת הַבָּרָק שֶׁנּוֹתָר בַּשַּׁרְשֶׁרֶת
וְנֶעֱלַם מֵעוֹרֵךְ.
בִּקַּשְׁתְּ שֶׁיַּדְבִּיק גַּם אֶת עֵינַיִךְ
בַּחֹם הַמָּתוֹק שֶׁנִּתָּן לִמְצֹא גַּם בַּחֹשֶׁךְ הַצַּר וְהָרָטֹב.
וּכְשֶׁמּוֹלַלְתְּ אוֹתָן בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ
נִדְמוּ לָךְ
כְּמוֹ עוֹרָם שֶׁל אוֹתָם הַתִּינוֹקוֹת שֶׁחָבְקָה בִּטְנֵךְ לִזְמַן קָצָר מִדַּי

כְּבָר לֹא חִכִּית לְמַתָּנוֹת,
וּבִמְקוֹם לִלְכֹּד גַּרְגִּירֵי חוֹל
הֶחְלַפְתְּ אֶת הַדְּמָעוֹת
שֶׁסֵּרְבוּ לִהְיוֹת כְּלוּאוֹת
הָיִית קוֹנָה אוֹתָן מְעַט יוֹתֵר
גְּדוֹלוֹת
וּמָאֳרָכוֹת
וְטִבְעִיּוֹת
וְאַתְּ זָקַפְתְּ צַוָּארֵךְ בְּתוֹךְ הַמַּחְרֹזֶת הַכְּבֵדָה
מְהַדֶּקֶת חֻלְיָה אֶל חֻלְיָה בְּגַבֵּךְ
מְחַבֶּרֶת אַכְזָבוֹת אֶל מַחְרֹזֶת
שֶׁהָיִית מַעֲדִיפָה
לִזְרֹק חֲזָרָה לַמְּצוּלוֹת