מרפסות

אִשָּׁה מְפַתַּחַת הִתְמַכְּרוּת לְמִרְפָּסוֹת
הִיא יוֹצֵאת לִבְהוֹת בַּבִּנְיָן הֶחָלוּד שֶׁמִּמּוּל
אוֹ בָּרְחוֹב שֶׁל חֲסִידֵי קַרְלִין הַמִּתְמַשֵּׁךְ
אוֹ בַּוָּאדִי

הַבַּיִת הוּא הַמִּסְדְּרוֹן שֶׁלָּהּ אֶל כִּסֵּא קַשׁ
אֶל מַאֲפֵרָה שֶׁהָיְתָה פַּעַם כְּלִי לִדְבַשׁ
הִיא נוֹתֶנֶת לַשֶּׁמֶשׁ וְלַשֶּׁקֶט לְהִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶם מִי
יַשְׁאִיר יוֹתֵר סִימָנִים עַל הָעוֹר

כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁהָרֹאשׁ כָּבֵד מִדַּי
וְיֵשׁ לָהּ חֵשֶׁק לְהוֹרִיד אוֹתוֹ כְּמוֹ
שֶׁמּוֹרִידִים קַסְדָּה
לְהַחֲזִיק לְיַד הַמֹּתֶן בְּעוֹדָהּ מַמְתִּינָה לְמַשֶּׁהוּ
אוֹ מְדַבֶּרֶת עִם אָדָם אַחֵר

פִּתְאוֹם הִיא רוֹצָה לָלֶדֶת
שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיַּגִּיד לְמִישֶׁהוּ
שֶׁעַצְבוּת זוֹ בְּעָיָה בָּעֵינַיִם
שֶׁלֹּא רוֹאִים כָּל כָּךְ טוֹב
אוֹ שֶׁכָּל הַזְּמַן רוֹצִים לַעֲצםֹ אוֹתָן,
וְשֶׁזֶּה שֶׁלִּפְעָמִים רוֹצִים לָמוּת לֹא אוֹמֵר
שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לִחְיוֹת

אִשָּׁה אַחֶרֶת מִזְדַּקֶּנֶת בְּתוֹךְ בַּיִת
מַנִּיחָה אֶת הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ לְתוֹךְ תַּשְׁבֵּץ
שׁוֹתָה קָפֶה לְיַד הַטֶּלֶפוֹן
הִיא זוֹכֶרֶת מָה זאֹת אַהֲבָה אֲבָל לֹא
אֵיפֹה בַּגּוּף מַרְגִּישִׁים אוֹתָהּ

יַלְדָּה אַחַת לֹא יוֹדַעַת עֲדַיִן שֶׁלֹּא הַזְּמַן מוֹרִיד
גֶּשֶׁם עַל הַקַּיִץ
רַק הַבֶּכִי שֶׁל הוֹרִים עַל יַלְדֵיהֶם
שֶׁיִּכָּנְסוּ כְּבָר מֵהַמִּרְפָּסוֹת
שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּהֶן

* מתוך הספר: תרגיל צפייה בדברים נופלים, בהוצאת עיתון77.