*(כשיתפזר העשן אלך גם אני אל הרוח)

כְּשֶׁיִּתְפַּזֵּר הֶעָשָׁן אֵלֵךְ גַּם אֲנִי אֶל הָרוּחַ
הַשֵּׁנָה תִּקַּח אוֹתִי לִשְׁלוֹשָׁה נְצָחִים רַכִּים
אֶל הַחֹשֶׁךְ אֶל הַסַּנְוֵרִים
נִסִּיתִי לִחְיוֹת לִנְשֹׁם מֵהַבֶּטֶן לְהוֹצִיא מֵהַפֶּה אֲוִיר וּמִלִּים
לִגְרֹר אֶת הַגּוּף כְּמוֹ רֶגֶל תּוֹתֶבֶת אֶל הַיּוֹם
לְהַקְשִׁיב לְכָל מָה שֶׁאֵי פַּעַם הִנִּיחַ עָלַי אֶצְבַּע
כִּמְעַט שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה שֶׁאֲנִי יַלְדָּה
וְהָעוֹלָם נָפִיל עָלַי כְּבַיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי מְחֻלֶּצֶת
בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי מְנַסָּה
עִם וּבְלִי אֱלֹהִים מְנַסָּה
בַּמֻּתָּר וְאָסוּר מְנַסָּה
וּלְבַד וּבִשְׁנַיִם וּלְבַד מְנַסָּה
לֹא נָעִים לִי מִמְּךָ
לֹא נָעִים לִי לָמוּת

* מתוך הספר: תרגיל צפייה בדברים נופלים, בהוצאת עיתון77.