אני עוד שם, שיר מאת שירן חביב - מגזין גלויה
תפריט
תפריט
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ה 6.7.2025

אני עוד שם | I am Still There

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

קַוֵּי גְּבוּל נֶחְרְצוּ עַל חוֹל.
אֲנִי בִּקְצֵה הַמִּגְרָש –
עֵינַי עוֹקְבוֹת אַחַר כַּדּוּר מִתְגַּלְגֵּל,
לֹא אֵלַי.
בְּכָל חָצֵר אֲנִי עוֹד שָׁם, מְחַכָּה לְהִצְטָרֵף.
בֵּין יָם לְיָם, עוֹד טִיּוּל –
מִמֶּנִּי לֹא יְבַקְּשׁוּ לַחְלֹק חֶדֶר, בֶּגֶד, סֵפֶר.
כְּשֶׁכֻּלָּם בַּמַּעְגָּל
בּוֹרַחַת לַחֶדֶר שֶׁל כָּל מִי שֶׁלֹּא.
אֵיךְ זֶה קוֹרֶה דַּוְקָא לִי –
בֵּין צַלָּחוֹת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר מִתְכַּחֶשֶׁת לַהֵדִים מֵהַלַּיְלָה,
כְּבוּלָה לַבְּדִידוּת.
עוֹטָה אֲדִישׁוּת, מְעַמְעֶמֶת כְּאֵב.
מוּל מַרְאָה לְבַד בְּשֵׁרוּתִים מְטִיחָה הַאֲשָׁמוֹת וּקְלָלוֹת:
רַק לָךְ. רַק לָךְ. אַתְּ כָּל מִי שֶׁלֹּא.
אֲנִי עוֹד שָׁם.
הַנִּצֶּבֶת הַנִּצְחִית בְּכָל הַצָּגָה,
הַדְּמָמָה בְּמַנְגִּינַת הַכִּתָּה.
אֲנִי הַצְּרִימָה שֶׁרוֹצִים לִמְחֹק.
אִם אֵעָדֵר, אֶחֱלֶה, אֶנְטֹשׁ –
לֹא יִתְעַכְּבוּ. אוּלַי יְסַמְּנוּ נִצָּחוֹן. אוּלַי
אֲנִי כָּל מִי שֶׁלֹּא.
אֵינֶנִּי נֶאֱבֶקֶת בְּזֶה עוֹד.
בְּכָל חָצֵר אֲנִי עוֹד שָׁם.

Boundary lines carved upon sand.
I stand at the far edge of the field –
my eyes follow a ball that rolls,
not toward me.
In every schoolyard I am still there, waiting to be included.
From sea to sea, yet another trip –
no one asks me to share a room, a garment, a book.
When all gather in a circle,
I slip away to the room of all who do not.
Why is it always me?
Between breakfast plates I deny echoes of the night,
bound to solitude.
I cloak myself in indifference, dull my pain.
Standing before the restroom mirror, I hurl blame and curses:
Only you. Only you. You are everyone who is not.
I am still there.
The eternal bystander in every play,
the silence in the classroom’s melody.
I am the discord they wish to erase.
If I absent myself, fall ill, abandon –
they will not stick around. Perhaps they’ll call it victory. Perhaps
I am everyone who is not.
I no longer struggle with it.
In every schoolyard I am still there.

אני עוד שם, שיר מאת שירן חביב - מגזין גלויה
צילום: Priscilla Du Preez

יצא לאור: וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנַחְנוּ:
אסופת שירה והגות בנושא חרמות

ספר שמאגד מעל 50 כותבות וכותבים על קיומה של הדרה פוגענית בחברה ועל שאיפה לשינוי ותיקון בתחום.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

לקריאה נוספת על:

מנהלת כוח אדם, פירסמה שירים בבמות שונות ובשמות שונים.
כותבת תחת פסבדונים.

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים שנכתב עליהם במגזין.

תוכן נוסף מהמגזין:

סיון ה׳תשפ״ג, יוני 2023
מאת
צוות גלויה וברית אמונים
כנס ברית אמונים שהתקיים בחודש יוני 2023 הניב נוכחות רבה של שדה הארגונים והקהילות של זירת היהדות הישראלית, כמו גם כתיבה והתבטאות של מחוייבות לערכים של אתיקה בתחום הפגיעות המיניות. תשומת הלב הציבורית לכנס זה מבטאת את הצורך העז בהשקעה בהענקת כלים ושפה להתמודדות עם פגיעות מיניות בכלל, עם החטאת הרובצת לפתחם של הסמכויות הדתיות/רוחניות/אידיאולוגיות ועם הסבך הקשור בחיי היחיד/ה והיחד - כדי לתת מענה קהילתי נכון בעת התרחשות פגיעה.
מאז מתקפת השבעה באוקטובר
🎗️ בדאגה ובתקווה למען
שיבת החטופות והחטופים 🎗️
פירוט שמות כלל החטופות והחטופים שעדיין בשבי
ט"ו באב תש"ף 5.8.2020
מאת
צוות גלויה
אובדן הריון הוא אירוע מטלטל שלא קיבל טקס או כלים להתמודדות עם השבר. איך מוצאים דרך לבטא ולציין אותו?
י״ד בניסן תשפ״ב 15.4.2022
מאמר מתארח מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מאמר שפורסם באתר כיפה לכבוד פסח התשפ״ב ולכבוד כל יום מימות השנה, מתוך בקשה להזכיר כי אחריות הענקת ידע והכנה לחיים מצויה במרחב שבין הורים לילדים. תמיד ניתן להרחיב את הדעת ולהיעזר בדמויות נוספות, אך חבל להחמיץ את המרחב הפוטנציאלי שבהעברה הישירה בחיק הביתי לצד מורכבויות אפשריות.
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה 22.10.2024
מאת
צוות גלויה ורשות הרבים
שמחת תורה, החג שלא ישוב להיות כשהיה. חג שבו נהוג לבקש על הגשם, והשנה, אחרי המבול הגדול, אנו בבקשה לגשם מרווה שיצמיח את שדותינו. האסופה שלפניכן.ם מנסה בעדינות רבה לאסוף מילים ומחשבות מאותו יום ארור ולהציע קריאה שיש בה מימד של כאב, אבל, ואבדן אך גם תקווה שמבצבצת ממעבה האדמה.
י״ט באלול ה׳תשפ״ה 12.9.2025
ראיון עם
קמה שיר
ראיון עם המשוררת קמה שיר על כתיבת וקריאת שירים, על המפגש של שירה עם עולם הטיפול, ועל הדרך הספרותית שלה. בתוך כך מספרת גם על שני רגעי מפתח בחייה: קריאת "אהבה" של דליה רביקוביץ' בתיכון וניתוח טקסטואלי ל"ניגון עתיק" של אלתרמן, שלימדו אותה להחזיק קונפליקטים בשירה ובחיים.
Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם