אַתְּ מְסַפֶּרֶת
סִפּוּר אֶחָד מִינִי
אֲנִי טוֹוָה קוּרִים
שֶׁל מַלְכֹּדֶת
הַעֲבָרָה נֶגְדִּית
אֵיךְ בָּרַחְתְּ
וְנִצַּלְתֶּם
וְיָרוּ עֲלֵיכֶם
אֵיךְ שָׂרַדְתְּ
הִסְתַּתַּרְתֶּם
הִפְקִירוּ אֶתְכֶם
– הַהִגָּיוֹן שֶׁלִּי
מְסַנֶּנֶת
הַמְּצִיאוּת חוֹדֶרֶת
חֹרִים פְּעוּרִים
וְהַלַּיְלָה
הַשְּׂמִיכָה שֶׁלִּי
כְּבָר לֹא תַּסְפִּיק
לְכַסּוֹת מִפְּנֵי
הַחֹשֶׁךְ שֶׁנִּדְלָק בִּי

אֵין
אֲ
וִ
י
ר

אֲנִי שׁוֹמַעַת
יְרִיּוֹת
שֶׁרַק
(לֹא) יִמְצְאוּ אוֹתִי
הַיּוֹם