לדבר גלויות על שירי פרידה

וְעַכְשָׁו זְמַן שָׁבוּר / וּבָרוּר שֶׁמִּכָּאן חַיָּבִים / לְחַשֵּׁב נְשִׁימוֹת.

הָאָדֹם הַיּוֹם אָדֹם מְאוֹד / הַצָּהֹב מִתְהַדֵּק עַל הַצַּוָּאר

ד”ר מוטי זעירא והרבה שירה לוין בדברי הקדמה לאסופת "אותיות נשמה" מן הזמר העברי שבידה לתת מבע למה שאין לו ביטוי, ונועדה להיות כלי למובילי ולמובילות טקסי אזכרה.

מֶה הָיָה בְּעַצְמִי כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ, / הֶהָיָה בּוֹ רִיק כְּמוֹ מִסְגֶּרֶת שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנָּה הַתְּמוּנָה, / אוֹ שֶׁמַּשֶּׁהוּ אַחֵר מִמֶּנִּי הִתְרַחֵשׁ בּוֹ. / כֵּיוָן שֶׁבְּדִיּוּק אָז יָצָאתִי, לֹא אֵדַע לוֹמַר עַל כָּךְ דָּבָר.

וְרַק הַטַּל מַמְשִׁיךְ בִּטְלִילוּתוֹ/ וְהַמַּיִם הָרוֹתְחִים מַמְשִׁיכִים בְּהֶמְיָתָם

אֲנִי פּוֹסַעַת בֵּין הַחֲדָרִים / בּוֹלֶשֶׁת אַחַר סִימָנֵי הַפֵּרוּק, גָּלוּת הָרָהִיטִים / מְחַפֶּשֶׂת סִימָנִים בַּבַּיִת

זֶה כּוֹאֵב / גַּם אִם יֵשׁ בָּהּ חֶסֶד / כְּמוֹ אֶבֶן לְבָנָה וּשְׁבוּרָה כְּמוֹ כַּלָּה לְבוּשָׁה אָדֹם וּמַלְמָלַת* מִלִּים

יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה רַק נוֹף יָפֶה / שֶׁלְּתוֹכוֹ הִתְרַסַּקְתָּ / בְּמָטוֹס דּוּ-כְּנָפִי

הָאִישׁ שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה / הִתְרִיעַ שֶׁאֵין אֶצְלוֹ מַצִּיל / וְחָשַׁבְתְּ שֶׁמָּה כְּבָר יִקְרֶה / בְּכָזֹאת שְׁלוּלִית וְעַד עַכְשָׁו וְעַכְשָׁו וּמֵעַכְשָׁו / אַתְּ חוֹלָה בְּאַהֲבָה כְּרוֹנִית

אֲנִי לֹא זָקוּק לָךְ / כִּמְעַט / כָּל יוֹם יֵשׁ / גְּדִילָה / אֲנִי מַרְגִּישׁ מַמָּשׁ / כִּמְעַט סָבִיר

הַאִם אָשׁוּב לִהְיוֹת מִי שֶׁהָיִיתִי / אוֹ שֶׁמָּא הִגַּעְתִּי אֶל הַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית? / זָכוּר לִי כֵּיצַד נֶעֶצְרוּ הָרַגְלַיִם / בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר וְאַהֲבָה נִסְּתָה אוֹתִי.

אַחֲרֵי הַפְּרֵדָה / הָיָה הַקּוֹל בִּמְקוֹם הַגּוּף. / אַחַר־כָּךְ הָפַךְ לְתַמְצִית בְּדַרְגָּה שְׁנִיָּה, / כְּמוֹ הַרְחָקַת עֵדוּת, מַמָּשׁוּת גְּנוּזָה / אוֹ טְיוּטָה הַמְּנַסַּחַת אוֹתְךָ / בִּלְעָדֶיךָ, / מִתּוֹךְ עָצְמַת הַהַכָּרָה.

לְשׁוֹשַׁנִּים שֶׁל פֶּלֶא / בֶּאֱמֶת שָׁרָשִׁים שֶׁל שָׁמַיִם / חוֹצְבִים בְּךָ / אַהֲבָה.

צַעַר הַכִּמְעַט פּוֹגֵעַ בִּי/ בְּכָל פְּנִיָּה

אֶת הַחֲבָקִים הָרֵיקִים שֶׁהִשְׁאַרְתְּ אֲנִי מְמַפָּה וּמְקַפֶּלֶת לִפְרָחִים לְבָנִים. / אַתְּ שָׁבָה לִגְדֹּל, מְלֵאַת כֹּח.

גם יָפְיִי נָשַׁר. הַסִּימָנִים הֵנֵצוּ / כְּבָר בַּחֹרֶף. אַהֲבָתְךָ שֶׁקָּפְאָה לְלֹא רְמָזִים מַטְרִימִים,

תָּחַבְתָּ מִמְחָטָה לְכַף יָדִי וְאָמַרְתָּ: / "אִם תִּתְגַּעְגְּעִי –  / תָּרִיחִי אֶת הַמִּמְחָטָה"  / וְכָךְ לִמַּדְתָּ אוֹתִי מַהוּ / כְּאֵב פְּרֵדָה.

מֵהַפַּחַד אֲנִי טוֹוָה לְךָ / חֶבְלֵי מָשִׁיחַ / בַּהַפְסָקָה אֲלַמֵּד אוֹתְךָ לִקְפֹּץ

אֲנִי כְּבָר מַתְחִילָה לָרוּץ אֶל חֵיקְךָ, / אַךְ מִשְׁתַּהָה, / הֻזְהַרְתִּי לְחַבֵּק בְּרֹךְ. / אַתָּה פּוֹסֵעַ לְעֶבְרִי בְּקשִׁי

שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת / טוֹוָה בְּרִקְמָה עֲדִינָה אֶת חוּטֵי הַחַיִּים / מְקָרֶבֶת יַבָּשׁוֹת

אֵיךְ אֶפָּרֵד / מִיוֹפְיָים שֶׁל הָעֵצִים / וְהֶהָרִים

סָבְתָא, לָמָּה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת / הַצְּבָעִים הוֹפְכִים שְׁקוּפִים? / וְאָנוּ, שֶׁהָיִינוּ נִתְזֵי צִבְעֵי קֶשֶׁת, / כָּאן צְלָלִים נְזִילִים וּכְפוּפִים.

סְלַח לִי אֲהוּבִי / כִּי אֶת לִבִּי פָּצַעְתִּי

אַתָּה חָסֵר / וְחָסֵר / וְלִבִּי שֶׁיָּצָא אָז אֵלֶיךָ / נִשְׁאָר לָכוּד לָקוּי / בִּזְנַב יָרֵחַ / נָגוּס / מַה טַּעַם בְּיָפְיוֹ הַמְהַפְּנֵט