בית האביב

עוֹלִים בְּמַדְרֵגוֹת הָעֵץ, יוֹרְדִים
עִם נֵר דּוֹלֵק, בַּחֲדָרִים הַמְּרֻבִּים,
עוֹצְרִים בְּחֶדֶר-חֶדֶר לְנַסּוֹת
בְּכָל אֶחָד חִבּוּק וְלַהַט מִשֶּׁלּוֹ
עִם אוֹ בְּלִי מִטָּה עִם
אוֹ בְּלִי מַיִם, אֵדִים, עַרְפִלִּים סְגֻלִּים
עַל הַמִּרְפֶּסֶת, צַרְצָרִים
מְלַהֲגִים כְּצִפֳּרִים, צִפֳּרִים טוֹעֲנוֹת
כְּמוֹ בְּנֵי אָדָם וְכָל הַתַּנִּים
מְצָרְפִים קוֹלוֹת לְקֻבְלָנָה אַחַת מָרָה
עַל בּוֹא הָעֶרֶב. בַּלַּיְלָה, צְפוּפִים
עַל כֻּרְסָה אַחַת מוּל הָאֵשׁ
נְסַפֵּר זֶה לָזֶה זִכְרוֹנוֹת
בְּנֵי שָׁעָה וְנִרְשֹׁם בִּכְתִיבָה תַּמָּה:
תֵּה וְלִימוֹן, גַּפְרוּרִים, עוֹד נֵרוֹת,
כְּאִלּוּ כָּל הַשְּׁאָר
מֻבְטָח.

מתוך 'להביט באותו ענן פעמיים' (קשב לשירה, 2012)