אל תחזרו אל חברי הילדות

(דליה פלח)

אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל הַיַּלְדוּת מִבְּלִי לַעֲבֹר בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת
הַצְּפוּפִים הָאֵלֶּה. שְׂרִיטוֹת הַמַּרְפְּקִים עַל הַקִּירוֹת.
אַל תַּחְזְרוּ אֶל הַיַּלְדוּת. אַל תִּקְּחוּ אֶת הוֹרֵיכֶם הַמִּתְכַּהִים יָד בְּיָד
וְתַרְאוּ לָהֶם אֶת כָּל הַמְּעִילִים שֶׁנִּשְׁכְּחוּ, פְּרֵדוֹת הַבֹּקֶר
שֶׁנֶּעֶרְמוּ בַּמְּגֵרוֹת. הֵם יוֹדְעִים. כְּשֶׁאַתֶּם עֲצוּבִים
אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַבִּיט בָּעוֹר שֶׁלָּכֶם, בַּחִבּוּר שֶׁבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת;
אִם הוּא רַךְ תֵּדְעוּ שֶׁאָהֲבוּ אֶתְכֶם. אִם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאָהֲבוּ אֶתְכֶם,
חִזְרוּ לְשָׁם. אַל תַּעַצְרוּ בַּדֶּרֶךְ, אַל תִּטְעוּ: אֶפְשָׁר לְהַסִּיעַ
פֶּצַע אֲחוֹרַנִּית, אֲבָל אַתֶּם לֹא.
יוֹם אֶחָד אִמָּא שֶׁלָּכֶם תַּחְזִיק בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ אֶת בִּתְּכֶם וּפִתְאוֹם
כָּל הָאַהֲבָה הַזּוֹ שֶׁהִשְׁחִירָה לָכֶם מִתַּחַת לַצִּפָּרְנַיִם תִּשְׁטֹף
אֶתְכֶם וְאַתֶּם תִּבָּהֲלוּ כָּל כָּךְ;
מִפְרֶצֶת, דִּמּוּם פְּנִימִי,
לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה זֶה.

מתוך הספר גֶּלֶם, בהוצאת פרדס (2022)