הָיֹה הָיְתָה צִפּוֹר, הָיֹה הָיְתָה צִפּוֹר יָפָה,
מְצוּיָה כְּמוֹ דְּרוֹר אוֹ כְּמוֹ צוֹצֶלֶת, קוֹלָהּ
כְּמוֹ לְחִישַׁת הָרוּחַ בַּעֲצֵי הַצַּפְצֵפָה.
הָיֹה הָיָה לָהּ קֵן עָשׂוּי מִכָּל הָרַךְ,
הָיֹה הָיוּ לָהּ גּוֹזָלִים רַכִּים כָּל כָּךְ, הָיְתָה לָהֶם פְּלוּמָה,
הָיָה לָהֶם מַקּוֹר פָּעוּר מֵרֹב חַיִּים,
וְהַצִּפּוֹר הָיְתָה יוֹצֵאת וּבָאָה אֶל הַגּוֹזָלִים
וְהֵם הָיוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָהּ הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה וּמַקּוֹרָם
הָיָה נִפְעָר רָחָב נוֹאָשׁ כְּמוֹ אַהֲבָה, צוֹרֵחַ לִקְרָאתָהּ:
הִנֵּה אֵם צִפּוֹר עוֹלָה
לְהַאֲכִיל אוֹתָנוּ כָּל מָה שֶׁלִּקְּטָה, וְהִיא הָיְתָה
רוֹחֶפֶת עַל הַגּוֹזָלִים בִּמְעוֹפָהּ, קוֹלָהּ כְּמוֹ לְחִישַׁת הָרוּחַ
בַּעֲצֵי הַצַּפְצֵפָה, וְהִיא
נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת בְּרֹאשָׁם.
.
הָיֹה הָיָה צֵל שֶׁלֹּא הוּטַל מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,
הָיֹה הָיָה צֵל שֶׁהוּטַל מֵאוֹר שְׂרֵפָה,
צֵל כְּמוֹ כַּף יָד, סָמִיךְ, כֵּהֶה, נוֹטֵף,
צֵל חֹשֶׁךְ מְשַׁחֵר רוֹבֵץ טוֹרֵף, וְהוּא חִכָּה,
וְהוּא רִחֵף עַל פְּנֵי הַקֵּן,
וְהוּא חִקָּה אֶת קוֹל הָרוּחַ בַּעֲצֵי הַצַּפְצֵפָה
וּמַקּוֹר הַגּוֹזָלִים נִפְעָר רָחָב נוֹאָשׁ כְּמוֹ אַהֲבָה
מוּל צֵל רוֹחֵף כְּאִלּוּ הוּא אֵם צִפּוֹר יָפָה, וְעַתָּה
.
לֹא קֵן רַךְ וְלֹא מַקּוֹר
לֹא רָעָב לֹא אַהֲבָה
לֹא שֶׁמֶש, לֹא צִפּוֹר טוֹבָה, יָפָה,
כָּל הָאָרֶץ צֵל רוֹחֵף נוֹטֵף מִן הַשְּׂרֵפָה
פורסם לראשונה בהַמּוּסָךְ מוסף לספרות
![אני מספרת לילדים, שיר מאת רוני אלדד - מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2023/10/jametlene-reskp.png)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם