בַּלַּיְלָה חָלַמְתִּי מַשָּׂאִית מִדַּרְדֶּרֶת
וְאֵינִי יְכוֹלָה לַעֲצֹרה.
כְּבָר שָׁנִים שֶׁחֲלוֹמוֹת מִסּוּג זֶה
לֹא בִּקְּרוּ בְּמוֹחִי.
הַמֶּתַח מִתְפַּשֵּׁט בתוך תוכי,
כמו מפת דרכים ידועה,
מֵעִיר מְצוּקוֹת נוֹשָׁנוֹת מֵעוֹלָמִי הַקּוֹדֵם,
שֶׁכֻּסָּה בְּחֹל עָפָר וּבֵטוֹן.
בַּבֹּקֶר הֵקַצְתִּי מִשְּׁנָתִי
ולֹא יָדַעְתִּי אִם פַּעַם אוֹ עַכְשָׁו
אוֹ לְאָן הִגִּיעָה הַמַּשָּׂאִית שֶׁלִּי.
מָה שֶׁאוּכַל לוֹמַר בְּבֵרוּר וּבְאֵימָה,
שֶלֹּא הָיָה לָהּ מַעֲצוֹר
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם