הרבה אסנת אלדר מנתחת את סיפור דינה דרך הפרשנויות המסורתיות שניתנו לחלקים מתוכו, ומבקשת להשיב לדינה את קולה, את זהותה, ואת מי שהייתה לפני שהולאמה לצרכים פוליטיים. מה השתנה בין ימיה של דינה לבין ימינו ביחס החברתי לנפגעות ונפגעים?

דינה מתפתה, נאנסת, מתענה, נמסרת מאביה לשכם להיות לו לאישה, משמשת קלף מיקוח בידי אביה כדי לספח אליו את כל שכם, הופכת לעילה לטבח כל שכם כדי להציל את כבוד הגברים במשפחה, ונעלמת מן הסיפור. דינה היא דוגמה לעיקרון הפטריארכלי "מקומה של אישה במחזור חייו של הגבר", בניסוחה של קרול גיליגן: אין לה מחזור חיים הראוי להנצחה לדורות, במקרה הטוב יש לה רק מקום במחזור חייו המפורט של גבר כלשהו.

דרשה לשבת על דינה, יעקב וישראל והאם יש בכלל אפשרות לתיקון סיפור האונס של דינה.

מַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי. / אֶת חֲלָלַי מַלְּאוּ בִּצְלִילוּתְכֶם / נַקּוּ אֶת הַפְּצָעִים שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ.

קריאה חדשה בפרשת דינה המקראית החושפת את האלימות הקשה שמפעילים שמעון ולוי - גם כלפי אחותם דינה.

אסופת שירים ותפילות של ״בנות דינה״ כדי לסייע בציון שבת ״וישלח״ שבה מובא סיפור אונס דינה, והנקראת פעמים רבות בסמוך לשבוע המאבק באלימות כלפי נשים

מפגש זום: הרצאות על החלמה ותיקון, בצל הטראומה | יום רביעי, י׳ בכסלו ה׳תשפ״ה, 11.12.2024

נוח יותר להמשיך להתעלם מפוגעים, ולשתף איתם פעולה בשתיקה כאשר נערות צעירות משלמות את המחיר. האחריות להפסיק להקריב אותן לפוגעים מינית מונחת על כתפי הקהילה כולה.

אַחַיִךְ מְפַלְפְּלִים בָּךְ / דִּינָה, מָה דִּינָהּ?

ההתמודדות עם אלימות מינית במסגרת הזוגיות מציבה אתגרים רבים לעולם המשפט. ההשתקה של התופעה, וכן מחסור במושגים רגשיים וטיפוליים בעולם המשפט, גורם למתלוננות האמיצות פגיעה חוזרת. עלינו לפתח כלים משפטיים להתמודדות נכונה, כדי להבטיח את שלומן של מי שחוו פגיעה, ולמגר את האלימות לסוגיה.

השירים והטקסטים שנכתבו לאחר אסון השבעה באוקטובר מאירים באור חדש גם את סיפור דינה המקראי. ניתוח שירה של סמדר פלק־פרץ, שנוגע באסון דרך סיפורה של דינה, מבקש לתת קול ולמולל שתיקה מחרישת אוזניים.

כִּי יַלְדָּה טוֹבָה אוֹמֶרֶת תּוֹדָה,/ כִּי יַלְדָּה מְחוּנֶכֶת הִיא יַלְדָּה מְחַיֶּכֶת/ כִּי יַלְדָּה לְבַדָהּ אֵינֶנָּה עֵדָה

נוֹלַדְתְּ וּמִישֶׁהוּ אָמַר קְחִי לָךְ כּוֹס מִישֶׁהוּ נִתֵּץ אוֹתָהּ עַל הַכְּבִישׁ / מִישֶׁהוּ אָמַר אַתְּ חֲלוֹם אַתְּ חֲלוֹם רַק חֲלוֹם אַל תִּסְתַּכְּלִי

מִי עָמַד מוּלָהּ מַמָּשׁ בָּרֶגַע שֶׁפָּתְחָה/ פֶּה שָׁמוּר, נְטוּל חִיּוּךְ, אֶל מִי הִיא בָּהֲתָה,

וְאֵיךְ דַּוְקָא אָז, לָמָּה רֶגַע אֶחָד/ נִשְׁאַר בָּהּ כְּצֵל מְלַוֶּה שֶׁנֶּחְתַּם,/ וּמָה שֶׁקָּדַם לוֹ נִסְתַּר, כְּמוֹ אָבַד

בְּקֶצֶב הִתְהַוּוּת בֶּכִי רַע/ רָצִיתִי הֶאָטָה שֶׁלֹּא קָרְתָה.

את הזכות להתבכיין ולקונן יש לנכס מחדש, כדי לדעת להגיב לפגיעות מיניות בצורה קשובה לקורבנות.

פֶּחָם הַלְּבִיבוֹת לָאֵפֶר הָיָה / הַדֶּלֶת בְּפָנַיִךְ נִנְעֶלֶת ׳ הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי וְנֵלְכָה / וְאֶת עַל הַסַּף מוּטֶלֶת

אָנָּא עֵין הַחַיִּים / מַלְּאִי בּוֹרוֹת רֵיקִים מִמַּיִם / שֶׁנֵּחְדֵּרוּ / וּמִנַּחַל עֶדְנֵךְ / תַּשְׁקִי פִּיּוֹת צְמֵאִים לְצֶדֶק

בָּרֵךְ אֶת שִׁגְרַת יוֹמִי, הַמַּזְכִּירָה לִי כִּי זְמַנְךָ מִתְחַדֵּשׁ עִם בֹּקֶר / וְעִם לַיִל, וְכִי נַפְשִׁי יְכוֹלָה לִמְצֹא מְנוּחָה

תֵּן בְּיָדָן וּבְיָדֵינוּ, שֶׁנִּרְאֶה כָּל אָדָם "בְּצַלְּמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"

מפגש זום: הדרכה על שיחה ומקום לפגיעות מיניות בחיי הקהילה, בשנה האחרונה ובכל יום | יום שני, ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ה, 9.12.2024

וְתֵצֵא / דִּינָה / הֻפְקְרָה / בַּת-יַעֲקֹב

כָּל סִפּוּר שֶׁמַּתְחִיל בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ, / סוֹפוֹ לְהִתְכַּעֵר.