וְרָצִיתִי
שֶׁמִּתּוֹךְ הַקִּיר תִּצְמַח פִּטְמָה
וַאֲנִי שׁוֹאֶבֶת אֶל תּוֹכִי
מֵהַמַּרְפֵּק
אוֹתוֹ חֵלֶק בְּאִמִּי
שֶׁהוּרַם בַּעֲיֵפוּת
אֶל עֵבֶר הַכָּתֵף
שֶׁאֶמְרַח לָהּ מִשְׁחָה

בְּסוֹף הַיָּמִים
לֹא יָדַעְתִּי
כַּמָּה זָהָב נוֹטֵף מְגוּפָה – אֵלַי