אֶשְׂתָּרֵעַ עַל הַמִּטָּה כְּמוֹ בֶּגֶד מְשֻׁמָּשׁ, אֶחָד מִנִּי רַבִּים בָּעֲרֵמָה, הַזֻּהֲמָה תְּבַצְבֵּץ מִכָּל פִּנָּה, אָבָק יִפְתַּח שִׁנַּיִם בְּאֵימָה, אִי הַסֵּדֶר יִשְׁלֹט וְיִמְלֹךְ וְיַצִּיעַ נֶחָמָה, נַזֶּלֶת לֹא תְּנֻגַּב, חֻלְצָה לֹא תְּגֹהַץ וְכֵלִים יַשְׁמִיעוּ צְעָקָה, נֵלֵךְ עֲרֻמִּים כִּי אֵין כְּבִיסָה נְקִיָּה, נָנִיף גּוּפִיָּה לְבָנָה אַחֲרוֹנָה כְּאוֹת לִכְנִיעָה.

פורסם בכתב העת 'עתר', גליון י"ח.