"הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת מִי שְׁפָכָם?
וְיֵדְעוּ הַלְּבָבוֹת מִי הֲפָכָם?
הֲפָכָם בּוֹא מְאוֹרָם תּוֹךְ רְגָבִים
וְלֹא יֵדְעוּ רְגָבִים מַה בְּתוֹכָם"
(רבי יהודה הלוי)

שׁוּם דָּבָר לֹא הִסְגִּיר.
בֹּקֶר מְעַט סַגְרִיר.
מֶזֶג הָאֲוִיר הָלַךְ
וְנַעֲשָׂה בָּהִיר.
כַּמּוּת מִשְׁקָעִים
קְצָת מֵעַל הַמְּמֻצָּע
בְּעוֹנָה זוֹ. בַּחֹרֶף.
הַשַּׁחַר עָלָה. כְּמוֹ אֲרוּכָה
בְּדִיּוּק בְּשֵׁשׁ וְדַקָּה.
הִנֵּה הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים
אֵין בָּהֶם סִימָנִים
כְּחֻלִּים. לֹא נָתְנוּ רֶמֶז
הַצִּפּוֹרִים. אֲפִלּוּ דַּק
שֶׁבַּדַּקִּים. מְעַט הָעֲנָנִים
שֶׁהֶאֱפִילוּ עַל הַשֶּׁמֶשׁ לֹא
הִשְׁלוּ אוֹתִי שֶׁהַפַּעַם
לֹא תִּזְרַח.

בַּיּוֹם שֶׁנִּלְקַחְתָּ לְבֵית
עוֹלָמְךָ. "בֵּית עָלְמִין"
שֶׁבִּקְצִירוֹ נֶאֱלָמִים עֲלוּמִים
הָלַם אֶת מוֹתְךָ. כְּמוֹ כְּפָפָה
שֶׁל אֶגְרוֹף. אֲבָל הַנּוֹף
תָּמִיד אוֹתוֹ נוֹף. גַּם בַּסּוֹף,
הָעוֹלָם הוֹסִיף לִהְיוֹת עוֹלָם.
מַעְלִים עַיִן מִמְּךָ. לִכְאוֹרָה
לְכַחֲשֵׁכָה. שָׁמַיִם לֹא בָּכוּ. אֲבָל
אֲנַחְנוּ. רַק הַכְּאֵב
רַק הַכְּאֵב בִּלְתִּי רָגִיל. אַחֵר.
כְּמוֹ אַחֲרֵי מוֹת.
אֲפִלּוּ כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה
הִמְשִׁיךְ כְּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
לִשְׁמֹט. דְּבָרִים לְמַטָּה
אֶל הָאֲדָמָה.