חג שמחת תורה מאפשר לעיתים לבטא רצון שעד עתה לא היה לו שם עבור קריאת נשים, ומשמש כזרז להקמת מניינים משתפים ושיוויוניים. נורית יעקבס-ינון מתארת את מסעה הפרטי והקהילתי בהקמת המניין "נחת רוח" בשוהם, כדי למצוא לעצמה "בית תפילה משלה".

בקרוב נחגוג יום הולדת שבע לקהילת 'נחת רוח' בשוהם. מסורת לנו שבשבת יום ההולדת מתארחים אצנו רבנים ורבניות, מובילי קהילות שיתופיות מכל הארץ ומצטרפים לתפילות, לסעודה קהילתית ו׳טיש׳, שיעורים, משחקים ופינוקים. יחד אנחנו זוכים לשבת מרוממת נפש. אבל האמת שהכל התחיל בשמחת תורה, במטבח.

במשך שנים, ובמקומות רבים עד היום, שמחת תורה היא החג בו שקיפותן של נשים בבתי הכנסת היא הנוכחת ביותר. הדרתן מהקודש, מהמרחב וממנהגי היום בוטה אולי יותר מכל יתר החגים ומעגל השנה. ההתבוננות מבעד למחצה בהקפות הגברים שתופסות חלק נכבד מהזמן לרוב אינה מחזיקה, והמעמד הפאסיבי מביא רבות מהנשים להמתין בסבלנות בעזרת הנשים או לעיתים קרובות בבית. יש שיצטרפו לקראת מוסף, תפילת ׳יזכור׳, חתני תורה ובראשית.

משך שנים מצאתי את עצמי יותר בבית המדרש, בלימוד, ולא בבית הכנסת. גם אם נזדמנתי למנייני נשים נהגתי להיות מאחור, פאסיבית. כל זה השתנה כשנולדה ביתי, אחות לשני בנים גדולים ועוד אחד שיצטרף בהמשך. כשהייתה בת שלושה חודשים הצטרפתי לקריאת נשים בתורה בשמחת תורה באחד הבתים, שכן חברי הקהילה לא התירו זאת במרחב בית הכנסת. כשהיא בזרועותיי עליתי לראשונה לתורה, ראיתי את ספר התורה הפתוח מקרוב. אני לא זוכרת אם ברכתי גם את ברכת שהחיינו, אבל בשנים שלאחר מכן, בהן הפכתי לגבאית באותו מעמד בשמחת תורה ובקריאת מגילת אסתר בפורים,  זכורות לי נשים רבות, צעירות ומבוגרות, שברכו בהתרגשות.

בשנה אחת בה שימשתי כגבאית בבית הכנסת בו התפללנו (דבר שבא לידי ביטוי בעיקר במה שניתן לכנות ועדת תרבות) בקשתי שיציינו את שמות נשות חתני התורה ובראשית בקהילה. הרי גם בהזמנות לשמחות לא מקובל במקומותינו לכתוב פלוני ורעייתו כדרך קהילות חרדיות רבות. הרי את הקידוש שתורמים החזנים מכינות לרוב נשותיהן. מן הראוי הצעתי, שיוזכרו שניהם בשמותיהם, כך מבעד למחיצה, גם הנשים יהיו חלק. חברי הגבאים התנגדו בתוקף ואף הציעו, אולי בבדיחות, שאבקש מהרב סתיו פסק הלכה בנושא. אם כבר חשבתי, זו הזדמנות למהלך יישובי ולא רק בבית הכנסת הזה. דיאלוג ארוך אליו הוזמנו נציגים (באו בעיקר נציגות) מכל הקהילות בשוהם הניב מכתב של הרב סתיו לגבאי היישוב, הקפות לנשים בליל החג ברחבת המועצה וקריאות נשים בכמה מוקדים בבוקר. כך היה שלוש שנים. בשנה השלישית עלו כמאתיים נשים ונערות בקריאה שקיימנו בסניף בני עקיבא, בלב הקונצנזוס.

נשות החתנים בבית הכנסת שלי הוזכרו בשמותיהן ואף אמרו מבעד למחיצה פסוק כשחברותיהן מחזיקות חופה מעל ראשן.

שמחת תורה במקומות רבים בארץ הפכה מהחג הקשה ביותר לנשים, לחגיגה. בקבוצת הפייסבוק של הפמיניסטיות הדתיות נאספו מאות עדויות על הקפות, קריאות ועליות של נשים שהתקיימו לראשונה בעשרות מקומות.

זה היה משמח, אבל מתיש. בעיקר היה קשה בכל שנה עת מתחלפים הגבאים, לשוב ולדבר איתם שעות ארוכות על עצם הלגיטימיות של המהלך.

ואז במטבח, תוך חיתוך הסלט לסעודת חברים מסורתית בחג, חברתי נחמה בן מאיר שעברה בבית כנסת אחר ביישוב דברים דומים ואני, חשנו שהגיעה העת לשינוי. שם ייסדנו את מה שלימים נקרא קהילת נחת רוח שוהם.

והשנה ימי קורונה. בסגר הראשון קיימנו קבלות שבת בזום לפני הדלקת נרות ותפילה חגיגית ביום העצמאות, שיעורים, תפילות ושמחות על פי התקנות בשבתות שהתאפשרו, תיקון וירטואלי לפני ולימוד ממשי בליל שבועות, קריאת מגילת איכה בתשעה באב ששודרה בזום, תפילות בראש השנה וביום הכיפורים. 'קפסולות של נחת רוח'. בימים כתיקונם צועדות למניין הזה משפחות מכל רחבי היישוב למרות שיש בתי כנסת קרובים יותר. הקורונה הפכה את זה לכמעט בלתי אפשרי. לקראת שמחת תורה, הסודוקו של תקנות הסגר בהן מותר כרגע להתקהל לתפילה בחוץ במסגרת של עשרים אנשים ונשים בלבד, אכן נדמה כבלתי אפשרי. והחלטנו, לא בקלות, לקיים קפסולה של נחת רוח – לנשים ונערות בלבד. כך גם נזכה לציין בת מצווה של אחת מילדות הקהילה.

בתפילה שתסור מגיפה מהארץ ונזכה במהרה לשוב לתפילות ושמחות רבות, ברוב עם ובנחת רוח.

חג שמח!

להורדת ההנחיות (בגרסת pdf) לשמחת התורה תשפ״א, שכתבה הרבנית דבורה עברון, לחצו כאן!

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

שירים שמהדהדים את הדיון שבמאמר:

• כשאמלא את כרסי / אסתר שקלים
• תפילה לשליחת ציבור / אסנת אלדר

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• קריאת נשים בשמחת תורה תשפ"א בצל הקורונה – הרבנית דבורה עברון
• לעלות בקודש: נשים בשמחת התורה – במנייני נשים ובקהילות משתפות – צוות גלויה
• קולה של אשה מתפללת – ד"ר רבקה נריה בן שחר
• בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
• נשים כדוברות הלכה – הרבנית מלכה פיוטרקובסקי

לקריאה נוספת

• "בין כבוד לשוויון: על מגמת ההתנגדות לקריאת נשים בתורה", מתוך "רוח חדשה בארמון התורה", מאת רונית עיר-שי
• "הפמיניזם האורתודוקסי-המודרני בישראל –בין נומוס לנרטיב", מאת רונית עיר-שי ותניא ציון וולדקס
• מעֵבר למחיצה הפנימית – פרופ׳ ורד נעם, פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', כ"ט בטבת תשע"ג, 11.1.2013
• היכל משלהן – שרה פרידלנד בן ארזה, פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון'.
• תחליפי ברכות התורה בקבוצת התפילה ׳שירת שרה׳ – שרה פרידלנד בן ארזה
• "שמחות בתורה" – חוברת דברי תורה שיצאה בשנת 2017 בקבוצת הפייסבוק "פמיניסטיות הלכתיות"
• "שמחת תורה משלנו" – תיאור חוויותיהן של נשים בשנת 2015 מקבוצת הפייסבוק "אני פמיניסטית דתיה ללא חוש הומור"
• "כבוד הציבור כמושג מגונן – עיון בפסיקתו של הרב יוסף משאש", מאת  פרופ' אבינועם רוזנק, אקדמות, גיליון כ', שבט תשס"ח

המלצות לקריאה נוספת ב׳נָחוּגָה׳:

• לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – צוות גלויה
• "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
• בין ילדותיות למקצוענות – על מגמות בטקסי חיים וקריאה לשינוי – שלומי פרלמוטר
• אומרות אמן: סעודות אמנים בעידן החדש – ד"ר רבקה נריה בן שחר
• בת מצווה לבנות: מעמד האשה והדילמה הביתית – שלומית ונתנאל פישר
• אמן יתומה: קדיש נשים בקהילה – אלומה מוניקנדם-לאו

לחצו כאן כדי לאשר עוגיות מסוג {צד שלישי} ולטעון תוכן זה.