י"א בשבט תש"ף 6.2.2020

ולפעמים שניים הם מדי

אבישג עמית־שפירא

וְלִפְעָמִים שְׁנַיִם הֵם מִדַּי
וְהָרוֹעֵד נֶחְשָׂף רַק
לְשֵׁם שִׁנַּיִם
וְהַנִּמְשָׁךְ וְהַנִּקְרָע וְהַנּוֹדֵד וְהָאוֹבֵד
וְכָל הַבִּלְתִּי מְעֻבָּד
וְהַכְּאֵב שֶׁמֵּעֵבֶר לַפְּרִימָה:
אִם הָיָה כָּאן בִּכְלָל פַּעַם תֶּפֶר.
לִפְעָמִים גַּם בִּשְׁנַיִם אֵין דַּי
וּבֵין מְאוֹד וְאַיִן
מְחוֹלְלִים
תְּהוֹם וּמַיִם
וְהַשָּׂפָה בָּלָה מֵאֵין נוֹצֵר
וּמִי יֹאמַר לָנוּ דַּי.

מתוך הספר עד אין חיק, בהוצאת פרדס, 2019.

רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם

שנים הם מדי אבישג עמית שפירא — צילום: Frank Mckenna

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

לקריאה נוספת על:

שירי פרידה

אבישג עמית־שפירא

מתגוררת עם משפחתה ביישוב נופי פרת הסמוך לירושלים. מלמדת עברית בקבוצות של דוברי ערבית תושבי מזרח ירושלים.

משוררת, מאמנת אישית, מנחת קבוצות שיח בנושא מיניות לנשים על הסקאלה הדתית ופעילה למען קידום זכויות נשים.
שיריה פורסמו במבחר כתבי עת ומוספים ספרותיים. ספרי השירה שלה ראו אור בהוצאת "פרדס".

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.