הָרַעַד בְּקוֹלֵךְ,
עִם סִימַן הַשְּׁאֵלָה בְּקָצֵהוּ.
הַמַּבָּט,
הָאוּלַי,
הֵאִיר לִי בָּאֹפֶל נִיצוֹץ מִסּוֹדֵךְ.
יַלְדָּה תַּעֲלוּמָה,
תַּמְצִיתָם שֶׁל חַיַּי,
וַאֲנִי לֹא אֶשְׁאַל
כִּי סָמְקוּ לְחָיַי.
לֹא אֶחְפֹּר עֲרוּגָתֵךְ,
לֹא אֵדַע אִם כְּדַאי,
וָאֶדֹּם.
שֶׁלֹּא אֲחַבֵּל בְּרִקְמָה עֲדִינָה
שֶׁל אַהֲבָתֵךְ…
גַּם לֹא אֲחַיֵּךְ…
אֶל מוּלָם.
וְאוּלַי בְּתוֹךְ וְשֶׁמָּא וְגַם…
וְאוּלַי לֹא הָיוּ…
הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם?!