אֲנִי הַיְּחִידָה שֶׁלֹּא הָלְכָה.
הַיַּלְדָּה הַיְּחִידָה.
אוֹטֶמֶת אֶת אָזְנַי שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ,
עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי בְּכָל הַכֹּחַ
וְנִפְרֶדֶת מִן הַתַּעְתּוּעַ.
עֲטוּפָה בְּקִרְעֵי צִפִּיּוֹת,
שְׁמוּרָה וּבוֹדֵדָה.
וּפַעַם בְּנַחַל חֲלִילִים
חָלַמְתִּי עָלֶיךָ.
הָלַכְתָּ לְאִבּוּד –
מְנַסֶּה לְהַעֲבִיר לִי מֶסֶר.
אֲנִי לֹא מַקְשִׁיבָה
אֲבָל נִמְשֶׁכֶת.
* מתוך הספר את לא לבד, בהוצאת עיתון 77.
>״יש דברים שאי-אפשר ללמוד מאחרים״ – ראיון עם המשוררת חלי טל שלם, במדור גלוית עיניים במגזין גלויה
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
