לדבר גלויות על שירי טבע וגם אקו-פואטיקה

אוֹחֵז אֶת גּוּפִי, / בּוֹחֵן צַלָּקוֹת / סִימָנִים לֹא נוֹתְרוּ

לְדַלֵּג עַל הַסְּדָקִים. / לַעֲזֹב בִּשְׁאָט מָקוֹם בָּטוּחַ מֻכָּר / וְלַעֲגֹן בִּנְמַל מֵי הַמְּנוּחוֹת / רְחוֹקִים, צוֹדְקִים.

עִם הָאוֹר אֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ: גַּם/ אִם פָּנְתָה מֵעִמָּנוּ הַשֶּׁמֶשׁ,/ תָּמִיד הִיא תִּשְׁמֹר קֶרֶן לַמְאַחֲרִים.

שִׁמְרִי אֲחוֹתֵךְ / מִן הַפֶּגֶר. / כַּמָּה זְמַן תּוּכְלִי לְדַמּוֹת / עַצְמֵךְ לְחַיָּה

אֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלֶיךָ בַּפַּעַם הַמִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה / אֲבָל אֵינֶנִּי מְסַפֶּרֶת עָלֶיךָ לְאִישׁ

הַסְּתָו זָרַח אָפֹר וְיָפֶה (אוּלַי מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל) / וְהָאָבִיב בְּשֶׁקֶט יָרוֹק בָּא וְנִרְדַּם. / אֵינֶנִּי שׁוֹכַחַת אֶת הַיּוֹם שֶׁיָּרַד עָלֵינוּ גֶּשֶׁם וְלָחַשְׁנוּ עַל סַפְסָל צַר

וְלֹא / זִהִיתִי אֶת פָּנֶיךָ בְּצֹמֶת / רִגְשׁוֹתַי: פְּנֵי שַׁחַף, דּוֹלְפִין אוֹ כִּנּוֹר.

בַּגֶּשֶׁם / לִבִּי פֶּלֶג פָּז.

שִׁירִים הֵם יוֹתֵר מִפְּרָחִים, יוֹתֵר מִפֵּרוֹת, יוֹתֵר מֵחֲלוֹם

הַאִם אוּכַל לַעֲצֹם עֵינַי / לְחַשְׁמַלֵּי שָׁמַיִם / שַׁאֲגוֹת הָעֲנָנִים