מִי שֶׁבָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב / וּבְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה / וּבֵרְכָם בְּבִרְכַּת "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" / הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת

וְהַבַּיִת שֶׁלִּי הָיָה מָלֵא בְּאוֹר הַבֹּקֶר / וְהָיָה רֵיחַ שֶׁל שַׁבָּת / וּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל שֶׁל יֶלֶד / וַאֲנִי בְּכָל מָקוֹם / מִלְּבַד הַבַּיִת הַזֶּה.

הבית בזמן אחר. כל השעונים שלו ממהרים בשעה. הם לא יודעים שבתל-אביב עברנו לשעון חורף.

לְאַט אָנוּ בּוֹקְעִים. / בְּעֵינַיִם טְרוּטוֹת, / בְּאִישׁוֹנִים קְרוּעִים

מְנֻתֶּקֶת / מִכָּל מָה שֶׁמַּזְכִּיר / מִכָּל מִי שֶׁמַּכִּיר

דְּחוּפָה אֲנִי מַמְתִּינָה. אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ?

מֵהַפָּנִים הַחֲטוּפוֹת / עַל הַכְּרָזוֹת שֶׁאָנוּ תּוֹלִים וְאֶטֶב / צוֹבֵט בִּקְצֵה הָעַיִן דִּמְעָה

גּוֹלָה מִמְּקוֹמִי / גְּלוּיָה וְנִגְלֵית

הַכֹּל נִרְאֶה רָחוֹק וּבִלְתִּי אֶפְשָׁרִי / הַיֹּפִי שֶׁאֲת אוֹהֶבֶת / נִשְׁאַר מֵאָחוֹר

נִזְכֶּרֶת / בִּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת / מְלֵאוֹת צְעִיפִים / בְּבֵיתִי.

זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לְךְ כָּעֵת / חֶדֶר אֶחָד בְּמָלוֹן

וַיֹּאמֶר הַצָּבָא / קְחוּ אֶת הַיְּלָדִים וְאֶת הַכֶּלֶב / קְצָת בְּגָדִים וּתְרוּפוֹת

וְשָׁטַפְתִּי אֶת הַבַּיִת / שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, / לֹא מִלִּכְלוּךְ, / מִגַּעֲגוּעַ.