אֲנִי בָּא מִזְּעָקוֹת / הַאֵין וְהַשְּׁכוֹל שֶׁל הוֹרַי

חָסַרְתָּ לִי / בְּחַיֶּיךָ / עַד כְּדֵי כְּאֵב הַצִּפִּיָּה

גּוּפִי בְּגוּפְךָ / הַרְחֵק מִמֶּנִי

אָז נֶאֱחַזְתִּי בָּהֶם / לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים / לֹא צָמַח דָּבָר / וּבִטְנִי חֲלוּלָה וּבְדוּיָה

תְּזַהִי אוֹתִי: "תִּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ?" תִּשְׁאֲלִי וַאֲנִי אֲהַנְהֵן. אוּלַי נִלְגֹּם יַחַד תֵּה / צְמָחִים בַּמִּטְבָּח, לֹא נְדַבֵּר. אַחַר כָּךְ תַּנִּיחִי אֶת הַכּוֹסוֹת בַּכִּיּוֹר וְנֵלֵךְ

הוֹלֵם בְּחָזְקָהּ בְּדַפְנוֹת רַחְמִי / וְלִבִּי הֶחְסִיר פְּעִימָה

תֵּן בִּי כּוֹחַ לְהִתְחַבֵּר לִתְבוּנַת הַנָּשִׁים הַיּוֹדְעוֹת / לְחָכְמַת הָאִמָּהוֹת, לִתְחוּשַׁת הַבֶּטֶן ,לִידִיעַת כּוֹחוֹתַי וִיכוֹלוֹתַי וּרְאִיַּת הַיֵּשׁ וְהַחֶסֶד וְהַשֶּׁפַע בְּחַיַּי. / תֵּן בִּי כּוֹחַ לְקַבֵּל הַחְלָטוֹת / וּלְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם אֶת מֶה שֶׁהֵן יָבִיאוּ אֵיתָן

אֵין רֶחֶם בְּגוּפִי, אַךְ שָׁמַעְתִּי קוֹלָהּ, / וּתְחִנַּת רַחֲמִים כְּמוֹ הִתְנַגְּנָה / בְּתוֹכִי.

בְּכִי תִּינוֹקוֹת מֵחֲדָרִים סְמוּכִים / וְהַדְּמָמָה שֶׁהִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר שֶׁלָּנוּ

אֲנִי חַיָּה שֶׁגּוּרֶיהָ נִטְרְפוּ. / הַנִּיחוּ לִי

הָיָה עָלַי לִקְבֹּר חַיִּים / כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּמְעַט שְׁכִינָה.

רַק מוּל הָאַשְׁמָה / שֶׁנִּדְבֶּקֶת אֶל סִיבֵי הַנֶּפֶשׁ / אֲנִי נִגֶּפֶת.

שְׂפָתָיו עֲדַיִן אֲדַמְדַּמּוֹת, / עֵינָיו עֲצוּמוֹת. / גּוּפוֹ מְאֻבָּן / מֻנָּח עַל גּוּפִי הַקָּרוּעַ.

בּוֹחֶנֶת צוּרוֹת עֲנָנִים, / נוֹאֶשֶׁת מְחַפֶּשֶׂת סִימָן / מֵאֵינוּתוֹ שֶׁל יַלְדִּי.

אֵיךְְ נִקְלְעָה אֶל גוּף שֶׁלֹא רוֹצֶה, / אֵיךְְ תְּפַלֵּס דַּרְכָּהּ וְאֵיךְ תֵּצֵא.

הַשֶּׁקֶט / שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְשׁוּם שֶׁקֶט / לֹא זֶה שֶׁלִּפְנֵי הַסְּעָרָה / וְלֹא זֶה שֶׁאַחֲרֵי שׁוֹךְ הַמַּיִם / שֶׁקֶט

וָאֶחֱבֹק וָאֲנַשֵּׁק, תַּלְתַּל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁךְ. / נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה – / גַּם אַחֲרוֹנָה. אלון תמרי משתף את סיפורו כאב שעבר לידה שקטה.

לְּבָנָה מְדַמֶּמֶת בְּתוֹךְ פִּי / מַכְתִּימָה אֶת שִׁנַּי, מְיַבֶּשֶׁת אֶת שְׂפָתַי / דּוֹמַעַת מִנִּקְבוֹתַי /בַּחִפּוּשִׂים אֵלֶיךָ

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ חַיִּים / לוֹמַר, זֶה אֶפְשָׁר / לִמְחֹק מוֹתִים הַרְבֵּה / בְּמַטְלִית לַחָה.

הַאִם נִלְמַד לְהַמְתִּין בִּדְמָמָה עַד יַגִּיד? / הַאִם נֵדַע לְלַטֵּף אֶת כַּפּוֹ כְּשֶׁיּוֹשִׁיט? / שׁוֹשַׁן צָעִיר עִוֵּר וּמַרְעִיד

אַתָּה יְצַרְתָּהּ / אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. / וְאַתָּה נְטַלְתָּהּ מִמֶּנִּי / וְהוֹתַרְתָּ אוֹתִי / לְשַׁמֵּר אֶת זִכְרָהּ בְּקִרְבִּי / לֶעָתִיד לָבוֹא.

הָרוֹפֵא אָמַר: "תַּעֲבִירִי אֶת הַסַּכִּין." / הַבַּרְזֶל חָרַךְ בַּמָּקוֹם הָרַךְ.

חַיַּי כְּמִדְבָּר / נְטוּל הַבְטָחוֹת-צְמִיחָה

"וְהוּא חָפוּן מִחוּץ גּוּפֵךְ / וְאַתְּ בּוֹדְדָה, בּוֹדְדָה". פעמים התעברתי, אך הפרי לא הגיע לכדי הבשלה וחיות. פעמים נפרדתי, תוך תהליך רגיש ורגשי של תהום, נפילה, חושך גדול וצמיחה.