אֲנִי שֶׁרָצִיתִי בְּכָל יוֹם לְהַלֵּל / שָׁמַיִם גְּדוֹלִים וּפְתוּחִים / לְהַלֵּל אֶת הַשֶּׁקֶט בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה

כְּאִלּוּ לֹא תְּלוּיָה תְּשׁוּבָה בִּקְצֵה חוּט הַדַּיָּגִים / תְּשׁוּבָה כְּבֵדָה עִם בְּשַׂרְדָּג בִּפְנִים

שְׂעָרוֹת דַּקִּיקוֹת נָעוֹת בַּחֹשֶׁךְ / זֹהַר מִיקְרוֹסְקוֹפִּי

מִצְאִי מִישֶׁהוּ שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָךְ / כְּמוֹ שֶׁמַּיִם נוֹשְׂאִים אֶת גּוּפֵךְ בְּקַלּוּת

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיִי אִתִּי / אֲנִי רוֹצֶה / לִרְאוֹת יוֹנִים שְׁקוּפוֹת עָפוֹת בָּךְ

שירים ותפילות הנוגעים באובדן, בחורבן ובזיכרון, שעלו בשבוע האחרון למגזין גלויה ומפורסמים עתה בסמוך לעשרה בטבת.

אַף פַּעַם זֶה לֹא עוֹרֵר בְּךָ חֲשָׁד? / כַּמָּה פְּעָמִים זֶה קָרָה? / אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר?

חָשַׁבְתִּי, מֻתָּר לִפְעָמִים לֹא לַחְשֹׁב. / סְפֵקוֹת שֶׁהָיוּ בִּי הִתְחִילוּ לִנְשֹׁב, / בָּעַרְתִּי, הָפַכְתִּי קָרְבַּן חֲגִיגָה.

קִירוֹת הַגֶּבֶס הַדַּקִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ דַּרְכָּם / בֶּכִי אוֹ צְחוֹק אוֹ נְחִירוֹת לַיְלָה, / לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי רַעַשׁ הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה.

הַאִם אֵלֶּה יָדַי שֶׁלִּי / שֶׁנָּגְעוּ לָרִיק, אוֹ יְדֵי זָר / שֶׁזָּרְעוּ בֶּהָלָה?