הָיִיתִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶצְלוֹ עַל הַקִּיר
תְּמוּנוֹת הַמְּעִידוֹת עַל בְּרִיאוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ
תְּמוּנוֹת שֶׁלּוֹ שָׂמֵחַ, רָץ, מְחַבֵּק, רוֹקֵד, מְטַיֵּל בַּטֶּבַע.

הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁיִּרְשֹׁם לִי לְבַקֵּר בַּיָּם וּלְדַבֵּר עִם הַהוֹרִים,
לוֹמַר לְאָדָם יָקָר מַדּוּעַ הוּא כָּזֶה, לִישֹׁן צָהֳרַיִם.
לְהִתְעַנֵּג בְּהֲנָאָה. גַּם לְבַד. לִשְׁתּוֹת מַיִם לְהָרִיחַ וֶרֶד,
לֶאֱכֹל וְלִנְהֹג בְּנַּחַת, לְהַרְבּוֹת בִּצְּחוֹק, לְהִתְבּוֹנֵן בַּשְּׁקִיעָה,
לְשׂוֹחֵחַ עִם חֲבֵרָה טוֹבָה, לוֹמַר 'סְלִיחָה, טָעִיתִי', לְהוֹקִיר אֶת הַמּוּבָן מֵאֵלָיו.   

בִּמְקוֹם אֵלּוּ הוּא רוֹשֵׁם לִי אַדְוִיל אוֹ מַצִּיעַ לָקַחַת אָקָמוֹל.