פּוֹסַעַת עַל קְצוֹת כְּאֵבוֹ שֶׁל אֱלֹהִים
נִזְהֶרֶת בָּעִקּוּלִים הַחַדִּים.
טְבִיעוֹת עָנָן רַכּוֹת שָׁטוֹת אֶל בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי
מַדְמִיעוֹת בְּלִבִּי אוֹתִיּוֹת לִרְקֹם מַשְׁמָעוּת.

בַּת-קוֹל מְזַהָה
עֲפִיפוֹנֵי רְמָזִים, כְּשֶׁכַּפּוֹת יָדַי
נֶחְבָּטוֹת
הָלוֹךְ וָשׁוֹב בֵּין פִּנּוֹת הַדַּף.

מַאֲמָץ מוֹלִיד שִׁמָּמוֹן.
הַרְפָּיָה מוֹלִידָה
אוֹתִי. כּוֹתֶבֶת. בַּשָּׁמַיִם
נְקִישׁוֹת הָעֵט מַכְתִּימוֹת מְעַט
שִׁפּוּלֵי כָּנָף.

לקריאת ראיון עם חגית זוהרה מנדרובסקי במדור גלוית עיניים, היכנסו ״היה לי חשוב להביא את עולם הזיקנה לקדמת הבמה״>>