רחל גרינשטיין

הַפַּעַם מַשֶּׁהוּ הִמְתִּיק וּבְכָל זֹאת הָרָעָב בַּבֶּטֶן וְהַגַּעֲגוּעַ / בַּלֵּב לֹא נוֹתְנִים לִי מְנוּחָה.

אִמָּא שֶׁלִּי אֲבוּדָה בְּנָהָר / אֲנִי מַרְכִּיבָה לָהּ סִירַת גֹּמֶא / מְצַפֶּה בְּזֶפֶת / וּמְקַוֶּה שֶׁמִּישֶׁהוּ / יוֹשִׁיט לָהּ אַמָּתוֹ

אֲנִי אוֹסֶפֶת כָּל פִּסַּת שְׁפִיּוּת / מֵאֵצֶל הַבַּיִת / מְלַקֶּטֶת אֶל שַׂקִּיק שֶׁבּוֹ שָׁכְנוּ מִזְּמַן דְּמָעוֹת / (וְלִפְנֵי כֵן- קֶסֶם)

שֶׁלֹּא תֵּדַע שֶׁהוּא נִשֵּׁק אוֹתִי / שֶׁלֹּא תֵּדַע שֶׁאֲנִי נִשַּׁקְתִּי אוֹתוֹ