עמיחי פילוסוף

יֵשׁ צַד שֶׁהַקְּרָב הַזֶּה אָבוּד מֵרֹאשׁ, זֶה / כְּמוֹ לְהֵאָבֵק בְּמַלְאָךְ [...] / וּבִכְלָל לֹא רָצִיתִי

צָרִיךְ אֵיזֶה סֵדֶר בַּמְּהוּמָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ כִּי / אֲנָשִׁים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים / מְדַפְדְּפִים אֶל הַתּוֹחֶלֶת

אִם לֻקְּחוּ מֵעִמָּנוּ גִּשְׁמֵי נְדָבָה / וְרֵיחַ אֲדָמָה רְטוּבָה

הָרֶגַע הַזֶּה בַּלַּיְלָה בַּיַּעַר / נָשְׁרוּ מְחָטִים לְהֵאָסֵף.

הָאִשָּׁה שֶׁהִגִּיעָה לַפְּגִישָׁה בְּקֻפַּת חוֹלִים נִכְנְסָה / וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַגִּיל וְהִיא בַּת תִּשְׁעִים וָשֵׁשׁ.

וְלָמַדְתִּי, מִתּוֹךְ שֶׁעָמַדְתִּי הַרְבֵּה עַל הַמָּקוֹם שֶׁ / אֵין אֲנָשִׁים, שֶׁאֵין בְּרִיָּה אָדָם